תוויות

‏הצגת רשומות עם תוויות תפירה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות תפירה. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 22 בפברואר 2013

פורים 2013

פורים 2013! איזה חג...
מי ידע שההתלהבות מהחג תחזור אלינו ממש כמו כשהיינו ילדים....
השנה החלטתי שחייבים לבסס את המסורת שהתחילה לה שנה שעברה עם תחפושת הפינגווין ולתפור שוב תחפושת ליואב.
כמובן, שהתחפושת שהייתה הכי "תפורה" ליואב הייתה בוב הבנאי, אבל לא הייתי מוכנה להתפשר וללכת על משהו שהיה נראה לי די פשוט ובנאלי... אחרי הכל, הילד כל השנה בוב הבנאי. מברגה ביד אחת ופטיש ביד השנייה.
ואם תשאלו אותו הוא כל היום רוצה עבודה. ולכו תסבירו לילד בגילו שלאמא אין כוח לעבוד בערב אחרי יום עבודה :-)
ולכן פנינת החוכמה החדשה שלמד להגיד (לא מההורים שלו) זה "אין עבודה, אין שפה....קשה...." ילד בן שנתיים וחצי!!!! הייתם מאמינים.

ולתדהמתי, בלי לשתף את הילד בהירהורי ליבי, הוא הגיע יום אחד הבייתה ואמר ששאלו אותו בגן למה הוא מתחפש והוא אמר בנאי! וזה אחרי שהכנתי אותו שהוא מתחפש לאריה.
כמובן שמיד חשבתי שזה רעיון שהכניסו לו בגן אז מיד סימסתי לגננת אבל היא טענה שזה רעיון של הילד.
עכשיו לכו תסבירו לו שזה לא אפשרי במיוחד אחרי שאמא קנתה 4 מטר של פליז....
אז אחרי וויכוח לא קצר התפשרנו על תחפושת של אריה-בנאי. עם הזמן ותרגולת של קולות האריה, הבנאי נשאר בחדר המשחקים ונותרנו עם אריה :-)

ההכנות התחילו הרבה זמן מראש כי רציתי את השבוע לפני החג פנוי להכנות לקראת משלוחי המנות (דיווח בהקשר יקבל פוסט נפרד).
כמובן, גם השנה הכל שוכפל...תחפושת אחת ליואב והשנייה לתום השובב.

אין לי הרבה תמונות משלבי התפירה פרט לרעמה.
אך אני יכולה לפרט לגבי פרטי התחפושת ולאמר שהכל מבוסס על מידות של בגדים של יואב.
פשוט הנחתי את הבגדים על נייר פרגמט ויצרתי גזרה.
רציתי תחפושת נוחה שתתקבל עם מינימום התנגדות בהתארגנות, אז הלכתי על שני חלקים - חולצה ומכנס.



יום שני, 3 בספטמבר 2012

רגע לפני שהולכים לגן...

לקראת הכניסה לגן החדש יואב התחדש במצעים חדשים.
הכניסה לגן החדש הייתה התרגשות גדולה בשבילי ובטוחה שגם בשביל יואב.
עד היום, הוא היה בחממה של משפחתון אינטימי ואוהב והשנה הוא נכנס לראשונה לגן אמיתי וגדול...
אז בכדי שהוא ירגיש שאני עדיין שם לידו הכנתי לו שמיכה וציפית עם הפילים שהוא כל כך אוהב.


יום חמישי, 8 במרץ 2012

פורים שמח

המון המון זמן חלף מאז הפעם האחרונה שהייתי פה....ועל כך עמכם הסליחה.
יש לי סיבה טובה, מבטיחה :-)

לפני כחודש, סוף סוף עברנו לביתנו החדש.
זו הייתה משימה לא קלה, שלעיתים הייתה נראית כמעט בלתי אפשרית, אבל בסוף הכל הסתיים לטובה.
קניית קרקע ובנייה עצמית היא הרפתקאה לא קטנה, אך למזלנו זכינו במתנה נפלאה והיא ההורים שלנו.
אני לא יודעת אם היינו במצב בו אנחנו נמצאים ללא עזרת ההורים שלנו. ובמיוחד בזכות אדם אחד אותו אני לומדת להכיר כל יום מחדש ובכל יום נדהמת מרמת הנתינה שלו, הרי הוא חמי היקר.
בזכותו, אנחנו גרים היום בבית שכולו מעשה ידינו (או יותר נכון שלו...) מבחירת הקרקע ועד המסמר האחרון בקירות.
למדנו הרבה מתהליך הבנייה הזה וטיפים ועצות יש לי בלי סוף... אבל אני לא בטוחה שזה משהו שמעניין את כל הקוראים בבלוג, אז אני אשאיר את זה פתוח ואם יהיו שאלות אני אשמח לענות.

ועכשיו, כשסוף סוף התאקלמנו בבית וכל אחד קיבל את הפינה שלו אני לאט לאט חוזרת לשגרה.
רשימת ה"שאיפות" שלי די ארוכה, ורעיונות חדשים צצים לי בכל שעה ביממה, אך אני מנסה לקחת את הזמן ב - easy ולהנות מהעשייה.


ובתור סיפתח ובהקשר לחגים, יש לי תחפושת להציג...
הכל מתחיל מהעולם המופלא שנקרא Pinterert, שם גיליתי אוצר נפלא של רעיונות לתחפושות.
הבחירה לא הייתה פשוטה, אך בסוף הוחלט על פינגווין.
מקור התחפושת לקוח מכאן.
כמובן שניסיתי להפוך את היצירה הזו ליצירה קבוצתית...מבחינתי תמיד עדיף לעבוד בצוותא.
אז שידכתי לי חברה למשימה ועל הדרך הצעתי לאחותי שאכין גם לאחיין הקטן שלי.
מפה לשם...יצא שהכנתי 3 תחפושות (עם עזרה לא קטנה מהחברה).
איציק הצהיר שחדר העבודה נראה כמו Sweatshop.

יום ראשון, 31 ביולי 2011

ציפורים ופרפרים

אני יודעת שאני לא מספיק פה...
יצירה מתגנבת לה פה ושם לסדר היום שלי , אבל לא כמו שהייתי רוצה.
הפסקתי להילחם עם המצב, בתקווה שהכל זמני ואוטוטו המצב עומד להשתנות לטובה.
ניסיתי להסביר לאחיין שלי מתי הוא יוכל לבוא לבקר בבית החדש, ומאחר ואין לו עדיין ממש תחושת זמן ציינתי בפניו נקודות דרך עד היעד...זה יהיה כשתעלה לכיתה ב' ואחרי החגים ואחרי יום הולדת שלי ושלך ושל יואב ושל סער ושל עומר...בקיצור נוצרה לה טבלת יאוש קטנה. ובכל פעם שהוא מדבר איתי בטלפון הוא שואל אותי אם הגיע הזמן...ואני חוזרת על ציוני הדרך....
אז גם פה, אני חוזרת ואומרת...המצב ישתפר...אני מבטיחה לחזור ובגדול, ובנתיים אני מנצלת את הזמן ללמוד דברים חדשים (עוד כלים מהעולם הדיגיטלי, סריגה, ריקמה ועוד....).

ובינתיים, כמו שאמרתי, רגעי יצירה מעטים מתגנבים להם לסדר היום שלי.
כחלק מצוות העיצוב של נתנאלה נתבקשנו לעצב כל דבר העולה על דעתנו מחבילת ניירות אחת.
מחשבות ותכנונים לחוד ומעשים לחוד...כל מה שהצלחתי לעשות זה כרטיס אביבי.
הפעלתי את מכונת ה - silhouette שלי (הדבר היחיד שפועל אצלי לאחרונה), חתכתי פרפרים ומסגרת , קצת מכונת תפירה והרי כרטיס ברכה.

מוטיב הפרפרים לא בא לי ככה סתם. הכרטיס נועד כחלק ממתנה לגננת של יואב.
בגיל 4 חודשים התחלתי לחפש ליואב מסגרת לקראת חזרתי לעבודה. זו הייתה משימה לא קלה, ואני בטוחה שכל אמא תזדהה איתי כשאני אומר שזה לא קל לראות את הילד שלך מופקד בידי אדם זר ולהאמין שהוא יכיר את הילד שלך כמו שאת מכירה ויתן לו חום ואהבה כמו שאת נותנת לילד שלך.
אחרי סיבוב במספר לא מועט של גנים ומשפחתונים נפלה לידי המלצה שהיום אני יודעת שהיא הרבה יותר מסתם מתנה.
עם כל האהבה שלי להורים שלי ולהורים של איציק, אני יכולה באמת ובתמים לאמר שבעלי המשפחתון של יואב הם סבתא וסבא שלישיים.
נדיר לפגוש אנשים כאלו בחיינו. זוג מדהים ואוהב שלוקח תחת חסותו כל משפחה כאילו הם הילדים והנכדים שלו.
כל כך הרבה אהבה, תמיכה ועזרה בלי גבולות.
היום אני יודעת שרק בזכותם אני יכולה ללכת לעבודה ולחזור בשעות שאני חוזרת ולהרגיש שלמה שיואב בידיים טובות, ידיים שאוהבות ומפנקות אותו בלי סוף.

אז כאות הוקרה קטנה...החלטתי להכין לבעלת המשפחתון נרתיק קטן עם מוטיב אהוב עליה - ציפורים.
ובכרטיס - פרפרים.



יום ראשון, 13 במרץ 2011

יחי הדינוזאורים

הייתם מאמינים ש - 1/2 שנה חלפה עברה לה?!@#
בשבוע שעבר חוויתי דכאון קל לקראת החזרה לעבודה.
אני לא חושבת שהפריע לי כל כך לחזור לעבודה, כמו שניסיתי לעכל את העובדה שחצי שנה שלמה חלפה עברה לה, וכל התוכניות והתכנונים שלי לא ממש התממשו.
והכי מדהים, זה העובדה שיואב גדל בחצי שנה והוא כבר מתחיל להיות ילד גדול ופחות תינוק.....
זמנים כאלו גורמים לי להבין כמה שהזמן נזיל וממש ממש לא כדאי לפספס אף רגע.
אין יותר דחיות למחר, חייבים לחיות את הרגע כי תוך שנייה הוא נגמר....
ומה שבטוח, לא כדאי לחיות באשליות ולחשוב שכל רשימת ה - To Do List  הולכת להיות מסומנת ב - V אחד גדול.

עכשיו, בתור אמא, יש קצב אחר לחיים וסדרי העדיפויות משתנים, כך שהיצירה תופסת מקום משני...
עם זאת, אין לי שום כוונות (לפחות לא בזמן הקרוב) להפסיק ליצור, לבשל, לאפות וכמובן לעשות ספורט....
פשוט, צריך ללמוד לנצל את הזמן בצורה קצת יותר יעילה...

אני לא אלעה אתכם בשאיפות הרבות שהיו לי לחופשה, אלא אדבר רק על הדברים שבאמת יצאו לפועל.
אומנם, לא משהו שהיה בתכנון, אבל יצא על הדרך....
הכנתי ליואב שמיכה נוספת, והפעם עם אפליקציה.

יש מספר דברים שיש לי מחסום יצירתי איתם, ואני די מתוסכלת בעניין - רקמה, סריגה ,אפליקציות, תפירה חופשית.
על מחסום אחד הצלחתי להתגבר הפעם וזה אפליקציה.
אומנם, אני עדיין לא מרגישה שזה ברמה שהייתי רוצה, אבל להתחלה הייתי אומרת שיצא די טוב.
יש מקום לשיפור בתפר מסביב, אבל נראה לי שזה קצת תלוי במכונה.
זה התפר זיגזג הכי צפוף שהצלחתי לעשות.
היו לי גם שאיפות לתפור רק תפר contour מסביב, אבל זה לא יצא לפועל. ואני עדיין לא מתפעלת בצורה כל כך טובה את הרגל החופשית שלי.



הכל התחיל מביקור בחנות הממיסה של נתנאלה.
לא להאמין שיש כאלו חנויות בארץ.
ואני עוד הגעתי כשהחנות הייתה כמעט ריקה מסחורה ועדיין הייתי מסוחררת כולי.
הכי כיף, הייתה הקומה העליונה בה כל הבדים יושבים להם לתצוגה.
אומנם רובם יהלמו יותר בנות, אך הצלחתי למצוא בד מושלם שאין ספק שהולם את יואב הקטן.
בד של דינוזאורים מקסימים.



איך שהגעתי הבייתה חשבתי על חבורת הדינוזאורים שתככב בצד השני של השמיכה.
רציתי שהם יהיו זהים לאלו שעל הבד, אבל אני וכישורי ציור חופשי לא ממש הולכים ביחד.
בסוף התחכמתי, ומצאתי תמונה של הבד באינטרנט. לא היה לי כל כך חשוב איכות התמונה, רק רציתי את הצורה הכללית של הדינוזאורים.
הגדלתי את התמונה כך שכל דינוזאור יצא בגודל הרצוי, הדפסתי ומיד העתקתי את קווי המתאר כדי ליצור מזה אפליקציה.
אחר כך, זה היה עניין של בחירת בדים וקדימה לעבודה.



השמיכה הינה שמיכה דו צדדית, כאשר בצד אחד זהו פליס עם האפליקציות והצד השני הינו טלאים של הבד שממנו הכל התחיל ועוד מספר בדים שמתאימים בצבעים.
אין מילוי במשיכה, רציתי שיצא משהו קליל לקחת עם העגלה, למרות שבסוף, כרגיל, יצאה שמיכה די גדולה.


ובשביל הקוריוז, תמונה שתמחיש מה הייתי צריכה לעשות כדי לצלם את השמיכה בבית הקטן והחשוך שלנו :-(


שבוע טוב

יום חמישי, 10 בפברואר 2011

קופסאת המתכונים של משפחת קליין

בוודאי כבר הבנתם שאחד התחביבים היותר רציניים שלי זה בישול ואפייה.
מאז שאני זוכרת את עצמי בתור ילדה, תמיד אהבתי לעזור לאמא שלי בהכנת עוגות, במיוחד בשלב של ליקוק השאריות....

בתור אחת שגדלה בבית מרוקאי לא ממש זכיתי לראות הרבה ספרי בישול או בכלל מעקב אחרי מתכונים רשומים.
אצל אמא שלי הכל זה "...ככה , בערך, לפי העין....."

לעומת זאת, לי יש סטייה קלה בכל מה שקשור למתכונים, ספרים, מגאזינים...וחובה שיהיו תמונות! אחרת, כנראה שהמתכון לא כל כך מוצלח....
כבר בתקופת הלימודים התמכרתי למגאזין "על השולחן" ובכלל לאיסוף מתכונים, הן במחשב והן על מדף הספרים.

תמיד היו לי תכנונים בראש לכתוב תוכנה חכמה שתנהל לי את כל המתכונים וכן את המזווה הביתי.
עד היום זה יושב לו איפשהו עמוק במגרת ה"רעיונות".
אולי לקראת הפנסיה אני אממש את הרעיון שלי, כי אין לי ספק שזה רעיון גאוני, כי הוא תוצר של צרכים אמיתיים אתם אני נתקלת ביום יום.
בנתיים, אני מסתפקת בפתרון קצת יותר ריאלי מבחינתי - קופסא שתאגד את כל המתכונים הבאמת מוצלחים.

אומנם, נראה פתרון מידי, אבל גם אותו משכתי די הרבה זמן עם תכנונים רבים של הכרטיסיות ואחר כך עד שהצלחתי "להלביש" את הקופסא כמו שרציתי.
היום, הקופסא מטיילת איתי בכל הבית, במטבח כשאני צריכה את המתכון מול העיניים, בסלון כשמתווספים מתכונים חדשים ובחדר העבודה כשאני מתחזקת את הקופסא ומוסיפה כרטיסיות וחוצצים.
ברור לי שזה לא הסוף, ותיווצר לה קופסא נוספת בעתיד, אך לבנתיים, היא די מספקת ואפילו די מושכת את העין.

כל עניין הלבשת הקופסא לא היה תהליך כל כך קל.
שוב, הכל התחיל מבחירת הבדים, שגם במקרה הזה לא בא לי בקלות, אך בדיעבד, נראה שהבדים שנבחרו ממש היו תפורים לפרוייקט הזה.
הרעיון המקורי היה ליצור "תלבושת" אותה אני אוכל לשים ולהוריד לפי הצורך, אך לקראת הסוף, התברר לי שזה לא הולך להיות כל כך קל.
את הבדים, פרמתי ותפרתי לפחות 3 פעמים, ואחת מהפעמים כללה גם החלפת כל הבדים והקשחתם לפני התפירה.
לא היו לי שום כוונות לחפף בתהליך ולגרום לתוצר עם גימורים לא מושלמים, דבר שעלה לי בהרבה תסכול.
לבסוף בלית ברירה, חלק מהבד ממש הודבק לקופסא.
ומי שתוהה אם הטקטס בחזית הקופסא עקום, אז כן, הוא עקום! ואין לי שום כוונות לפרות את הכל שוב! יש גבול לכל תעלול.....

אם תשאלו אותי, קשה לי להאמין שאני "אלביש" קופסא נוספת בעתיד.
כשהקופסא תתחיל להראות סימני צפיפות, אני פשוט אצטרך לחשוב על פתרון אחר.


כל הכרטיסיות עוצבו על ידי בתוכנת ה - Illustrator.
תוכן הכרטיסיות נובע מצרכים שלי לאורך השנים. החלק הכי חשוב בשבילי זה "קניות מיוחדות" ו"הכנות מקדימות".
הכי מעצבן כשמתחילים לבשל ואז מגלים שצריך להשרות את הבשר כל הלילה.
הכטיסיות נפרשות על דף A4 משני צדדיו.
לא היו לי שום כוונות לחסוך במקום, אחרי הכל, לפעמים, ישנם מתכונים באורך הגלות.
הכרטיסיה מקופלת לשניים ובצורה זו היא יציבה ויכולה לשבת על השולחן ללא תמיכה.
בגב הכרטיסייה תכננתי מקום להערות וכמובן לתמונה.

את החוצצים שרטטתי ב - Illustrator וחתכתי במכונת החיתוך שלי Silhouette.
לכל חוצץ הכנתי Tab עם טקסט מודפס, ובזכות היכולת המדהימה של המכונה לחתוך בגבולות מוגדרים, הכל יצא מושלם.
בסיס הכרטיסיות הינו נייר קראפט עליו מודפסת תבנית של סכום החוזרת על עצמה לאורך כל הפרוייקט.
הסכום הינו עיצוב מהחנות של ה - silhouette.

אחרי העיצוב, העבודה האמיתית מתחילה, ועכשיו צריך לתחזק את הקופסא.
בסוף כל שבוע, אני ממלאת את הכרטיסיות עם מתכוני השבוע, מתכונים שבאמת היו שווים ומוצלחים.


בנוסף, הקופסא מכילה גם כרטיסיות שימושיות אותם ניילנתי עם לימנציה.
כרטיסיה אחת, היא חלקי הפרה. בשבילי זה חובה, ככה אני בוחרת את הבשר לשבוע ונותנת לאיציק מספר תחליפים במידה והוא לא מוצא את הנתח שאני צריכה.
2 כרטיסיות נוספות, מכילות נתוני המרה שנחוצים בעיקר לאפייה.
אני אומנם לא מאלו שעובדים לפי כפות וכוסות, אבל לפעמים אין ברירה והמתכון לא נתון בגרמים, אז חייבים לדעת איך להמיר.
ובמיוחד למי שעובד עם ספרים מאמריקה, ניתן למצוא המרות מהשיטה האמריקאית לשיטה המטרית.
את הכרטיסיות הבאות, ניתן להוריד לשימוש ביתי מהקישור הבא.



ואם אנחנו בנימה של אוכל ותיאבון, שימו לב ליואב בן ה - 5 חודשים, על שלב הטעימות הוא דילג ומיד התחיל לאכול כמו גדול, ואפילו הוא מתעקש לעזור.
אני עדיין בשלב המתלהב, אבל אני מתחילה לראות את הבלאגן והלכלוך המתלווה לכל התענוג הזה.



 

יום שני, 13 בדצמבר 2010

השמיכה מוכנה!

צהרים טובים,

איזה כיף שהחורף הגיע...
סוף סוף אפשר להוציא את הפוך ולהתכרבל במיטה עוד שעה בלי סיבה מיוחדת במינה.
אני יודעת שלא הרבה מקבלים את החורף הסוער שהגיע אלינו בפתאומיות באהבה רבה, אבל אני לעומת זאת, מקבלת את זה בברכה ומאחלת לעוד ימים רבים שכאלו.

שלא תחשבו שהתחבאתי אתמול מתחת לשמיכה...דווקא ביום סגרירי שכזה יצאנו כולנו, משפחת אללוף ליום כיף בספא הרצליה.
איזה כיף שיש אחות שמפנקת (אחותי הגדולה), הורים שתומכים ומפנקים ועוד אחות קטנה שמפיצה כל כך הרבה חום ואהבה.
אז ארבעת הבנות למשפחת אללוף נהנו ממסאג' בעוד אבי היקר שמר במסירות על שני נכדיו הטריים.
ולאחר הפינוק נהנינו כולנו מארוחה טובה במסעדה, בעוד כסאות עפים בחוץ.

ובהמשך לחורף שהגיע בעוצמה, יואב כמובן זקוק לשמיכה חמה ומפנקת באופן מיוחד.
אז למלאכה נרתמתי בעצלתיים....
זה התחיל מזה שלא התחברתי לאף בד שהיה לי בבית וביקור בנחלה כרגע לא ממש בר ביצוע ומשום מה לא היה לי סבלנות לחכות לבדים מ - Etsy, מה גם שאני טובעת כשאני נכנסת לשם.
לאחר התלבטויות רבות והתפשרויות לא מעטות, הסתפקתי במה שמצאתי בארון בדים.
זה התחיל מפיסה ממש קטנה של בד ינשופים אותם רכשתי בסדנאות שהייתי בהולנד והמשיך עם בדים שרכשתי בתאילנד ובנחלה. ובצד האחורי השתמשתי בכירבולית שרכשתי באיקאה.
לא הייתה לי תוכנית מוגדרת עבור השמיכה, אפילו לא ידעתי מה הגודל שצריך למיטת תינוק, אבל איכשהו הכל הסתדר בסוף.
את השמיכה מילאתי במילוי אקריאלן לקבלת הרגשה מפנקת ועוד קצת חימום.

ולסיום, כדי לתת את המגע האישי שלי לכל היצירה, מאוד רציתי לרקום משהו באהבה רבה, אך לצערי המשימה נכשלה. נראה לי שבד הטריקו הלבן שהיה די סטראצ'י די הקשה על המשימה.
לבסוף החלטתי ללכת על תחום שאני קצת יותר חזקה בו וזה עיצוב במחשב.
ולצורך המשימה עיצבתי לוגו אישי במיוחד ליואב הקטן (מה שאומר שלילד/ה הבא חייבים להכין שמיכה חדשה...)




מבט מקרוב על הבדים:





יום שבת, 21 באוגוסט 2010

תפירה...והרשימה עוד ארוכה.....

סוף 37 ויש לי עוד תקוות רבות להספיק די הרבה דברים לפני שהתינוק מגיע.

כל חברה שמתשאלת אותי קצת לגבי המוכנות שלי פשוט מופתעת מחוסר ההתרגשות או "הלחץ" שמשום מה אמור להיות לי.
מבחינתי, אם תשאלו אותי, יש עוד הרבה זמן....ואין מה להילחץ והדברים יסתדרו מעצמם.
התיק לא ממש מוכן, חדר עדיין לא מאורגן, הבגדים עדיין מחכים לעבור כביסה....וייתכן ויש עוד דברים שאני אפילו לא מודעת שצריך להכין לקראת הלידה.

איציק, הולך לישון כל ערב בלחץ, שמא היום זה היום ואני אעיר אותו באמצע הלילה עם צירים.
אני לא יודעת, מה איתו, אבל אני עדיין ישנה טוב בלילות, ובכל יום בו לא הולכים לעבודה אני מנצלת את זה לילה מלא של 12 שעות שינה.

לקראת בואו של התינוק, גדלה לה הרשימה של "משימות התפירה" אך לצערי, לא ממש עמדתי ביעדים שהצבתי לעצמי. זה היה שילוב של "יש עוד זמן" עם "חם מדי" ופשוט חוסר מוזה לשבת רצוף מול מכונת התפירה.

למרות, שלמזלי, יש לי הוכחות לכך... חבל רק שהן די מועטות ....



הפרוייקט הראשון שהתחלתי ובאמת סיימתי אותו, היה תפירה של תיק.
הגזרה לקוחה מהספר של Amy butler, תיק לידה מודרני.



למען האמת רציתי את התיק הזה עוד לפני שהייתי בהריון. זה פשוט היה נראה לי תיק מדליק ליצירה.

היום, כשהוא מוכן וראוי לשימוש, אני קצת בספק לגבי התאימות שלו לשימוש עם עגלה או בכלל כתיק חיתולים, אבל אין ספק שזה תיק די מרשים במיוחד בגלל הבדים.

זה הזמן להודות לחברתי היקרה, הילה שבזכותה יש לי את הספר ואת הבדים המהממים.



לתיק תפרתי כ"חלק מהסט" משטח החתלה , כאשר צד אחד הינו מגבת והצד השני תואם בבדים לתיק.
אז אם בתיק אני לא אשתמש ביום יום, אני מאמינה שלפחות המשטח ילווה אותי.





למתעניינות בהכנה של התיק, אני יכולה לאמר ולהזהיר, שזה לא תיק פשוט להכנה. זה לא שהוא כל כך מתוחכם בגזרה שלו, כמו שיש כל כך הרבה שלבים וכל כך הרבה שכבות.

רק הגזירה לקחה לי כמה שעות טובות... ובמקרה שלי זה נפרס על כמה ימים.

מה גם, שניסיתי להיות תלמידה טובה ולעקוב אחרי השלבים בספר מילה במילה, והרבה מההסברים היו קצת לא ברורים. לקח לי הרבה זמן לנסות להבין ולדמיין מה הייתה כוונת המשורר. לא הייתי מוכנה לעגל פינות הבכנה של התיק הזה.
בקיצור, אין ספק שזו הייתה תפירה מאתגרת.


פרוייקט נוסף שהסתיים בהצלחה, היה תפירת שמיכונת קייצית. צד אחד פיקה והצד השני בדי כותנה.
זה היה לשם שינוי פרוייקט זריז וקל.




ועכשיו, כשאני מסתכלת על שאר הרשימה, יש לי עוד כל כך הרבה דברים שקיוויתי להכין ותרם הספיקותי.
אני רק מקווה שאולי בשבועיים שנותרו לי עדיין אספיק לתפור קצת, ואם לא, אז אולי יתמזל מזלי והתינוק יהיה נוח ואוכל לחזור די מהר לשולחן היצירה.

והערה לסיום, בהקשר של הפוסט הקודם (אלבום דיגטלי ליום הולדת 60):
ראשית, אני רוצה להודות לכל המגיבות , אין ספק שהתגובות מחזקות ונותנות הרגשה טובה.

חלקכן התעניינו ותהו לגבי אופן ההכנה. אז הסבר קל....

את האלבום עיצבתי ללא שום קשר לתוכנה של האתר MyAlbum.
כל העיצוב מהתחלה ועד הסוף, בוצע בפוטושופ.

חלק מהחומרים הינם חומרים מוכנים שהורדתי מהאינטרנט וחלקם אני יצרתי.

לאחר שהאלבום היה גמור ( כל 44 הדפים + 2 דפי שער), שמרתי כל דף כ - jpeg והעלתי כתמונה שנפרסת על דף שלם בתוכנה של האתר My Album.

בתהליך זה יש להקפיד לא לחרוג מאיזור העריכה המסומן בתוכנה כקו מקוווקו, כי אלו שוליים שעוברים חיתוך.
לאחר שפרסתי את כל הדפים בתוכנה, שלחתי את האלבום להדפסה (שליחה וירטואלית :) ).
וכך נוצר לו האלבום.

ולבינתיים, אני רוצה לאחל לכולם שבוע נפלא וקריר (מחזיקה אצבעות)


יום ראשון, 20 בדצמבר 2009

הדרכה - תיק "קליל"

ראשית נתחיל עם בחירת הבדים.

התיק המתקבל, הינו תיק קליל ולא מחייב...

אין צורך להקשיח את הבדים, אלא אם אתם משתמשים בבדים ממש דקים.

לבסיס התיק (בד קידמי) השתמשתי בבד פישתן עבה ובבד דמוי ז'ינס וזה היה די קשה בכדי לתת לתיק את היציבות הדרושה לו.

החלק היחיד אותו הקשחתי (עם פליזלין בד) זה את סרטי האלכסון הכנתי, מאחר והם היו דקים מדי ורציתי שהידיות המתקבלות מהן יצאו יציבות יחסית.



ונתחיל בהדרכה , אני ממליצה לקרוא היטב את ההוראות לפני הביצוע.



1. העתיקו את הגזרה לנייר פרגמנט (ניתן להשתמש בגזרה כמו שהיא).

להורדת הגזרה (לחצו על התמונה, תגיעו לפיקסא ושם לחצו מקש ימני בחרו save as) שמרו את הקובץ הבא והדפיסו על A4. יש צורך להגדיל את הקובץ ב- 140% (גודל סופי מותאם ל - A3). המידות הסופיות מופיעות על השרטוט.



2. הצמידו את הגזרה לבד וגיזרו (הגזרה כבר כוללת תוספת שוליים עבור התפר).



ואלו הם החלקים המתקבלים מהגזרה:

2 מלבנים עבור קידמת התיק

2 מלבנים עבור הבטנה






+ בד עבור הכיס (לבחירתכם שילוב הצבעים)





ו - 3 פיסות של סרט אלכסון ברוחב 6 ס"מ במידות אורך הבאות: 2 במידה 32 ס"מ ואחד במידה 180 ס"מ (ראו הסבר בהמשך ליצירת רצועה אחת ארוכה).





3. מקמו את הגזרה על המלבנים השונים כדי להעתיק את סימוני הקפלים.

לבחירתכם, שימוש בגלגלת ונייר העתקה או פשוט מיקום הגזרה בסמיכות לקצה ושימוש בגיר.






וככה זה נראה אחרי סימון.






יש לבצע פעולה זו עבור כל המלבנים, הן עבור קידמת התיק והן עבור הבטנה.




4. בעזרת הסימון יש ליצור את הקפלים.

השיטה: קיפול כל אחד מקצוות הסימון לסימון המרכזי.

תיפסו עם סיכות לקיבוע זמני.





בצעו פעולה זו עבור כל הפיסות המסומנות.




5. תפירת הקפלים - בעזרת המכונה, תפרו כל קפל.

יש לתפור רק את איזור הקפל ולא את כל אורך השפה.

שימוש ברגל מכונה (רוחב התפר) וחזקו בתחילה ובסוף התפר.





וככה זה נראה אחרי התפירה.





6. תפירת הכיס

במידה ואתם יוצרים כיס משני בדים שונים, מקמו ימין על ימין.

במידה ואתם יוצרים כיס מבד אחד, מקמו את הגזרה על קפל הבד, וחיתכו פיסה כפולה כך שתחסכו תפר אחד.






תפסו את הפיסות יחדיו ע"י סיכות ותעברו למכונה.




רגל מכונה לכל אורך הכיס. השאירו כ - 2 ס"מ ללא תפר כדי לאפשר היפוך של הכיס.





גיזרו את הדפנות העגולות (כמודגם בתמונה) כדי שההיפוך יהיה קל ומדוייק.






לאחר ההיפוך,תוותרו עם אותם 2 ס"מ שלא תפרתם.

גהצו היטב, תפסו את המרווח עם סיכות ותעברו למכונה.





תפרו לכל אורך הכיס (חלק עליון בלבד).

בצורה זו, תסגרו את הפתח שנותר.

תשתדלו לתפור בסמיכות לקצה.





7. חיבור הכיס לתיק

מקמו את הכיס על אחת מפיסות הבטנה.

(אתם יכולים ליצור 2 כיסים, אחד לכל צד).




תפרו לכל אורך ההיקף (פרט לשפה העליונה).

ניתן ליצור חלוקה בכיס, ע"י תפירת קווים אנכיים.





8. תפירת התיק

חברו עם סיכות כל זוג מלבנים (בד קדמי, בטנה). ימין לימין.

תוודאו שקצוות המלבנים אכן מתחברות אחת לשנייה כדי שהתיק יצא ישר.

תפרו במכונה לאורך כל ההיקף (רוחב - רגל מכונה), פרט לשפה העליונה.





לאחר תפירת ההיקף, פיתחו את הפתרים ע"י גיהוץ.






9. חיבור סוגר מגנטי.



מקמו את הסוגר כ - 2.5 ס"מ מתחת לשפת התיק.

כדי ליצור פתח בבד לכניסת רגלי הסוגר, השתמשו בפורם, אך בעדינות!






10. הכניסו את הבטנה לתוך הבד החיצוני,בדיוק בכיווניות של התוצר הסופי.

אין צורך להתחכם בחיבור ליצירת תפר פנימי נסתר. התפר המתקבל יוסתר ע"י סרט אלכסון.




11. חברו את השפות ע"י סיכות.

דאגו לסינכרון בין החלקים הזהים בבטנה ובבד החיצוני.





12. תפרו לכל אורך השפה עם מכונה.

במקרה זה, תפרו רוחב תפר הקטן מרגל מכונה, כדי שהוא לא יצוץ לנו אחרי חיבור הסרט אלכסון.





13. יצירת רצועה ארוכה של סרט אלכסון.

במידה ואין לכם בד ברוחב של 2 מטר, יהיה עליכם לחבר 2 רצועות אורך יחדיו כדי ליצור רצועה אחת ארוכה.

גזרו את שפת 2 החלקים בזוית של 45 מעלות (כמודגם בתמונה) ומקמו את הבד , ימין על ימין.

שימו לב שצריך לתת לבד הזזה קטנה, זה ביחס לזה, כדי שלאחר הגיהוץ, אכן נקבל קו המשכי אחד, ולא מדרגה.






תפרו לאורך החיבור וגהצו.





ליצירת הסרט:

קפלו את רוחב הסרט לאמצע וגהצו.





פתחו את הסרט, והשתמשו בפס הגיהוץ שהתקבל כסימון לקיפול כל אחת מהקצוות לאמצע.

גהצו היטב.






וכך נראה הסרט לאחר גיהוץ.








התחילו במיקום הסרט על שפת התיק.

תחילה רק בשפה העליונה של התיק (2 סרטים באורך 32 ס"מ כל אחד).

שימו לב שהשפה קעורה במעט.

בכדי לקבל תפירה נטולת קפלים (וזה מכוון לאלו שאין להן רגל ייחודית לתפירת סרט אלכסון), יש צורך למתוח את הסרט ביחס לשפת התיק.

ההגיון שעומד מאחורי זה הוא - בחיבור הראשוני של הסרט אנחנו מחברים בעקומה עם קוטר הגדול יותר לעומת השפה.

לאחר החיבור הבד יקופל על עקומה עם קוטר קטן יותר, וכדי שלא יהיה עודף בד שיצור קפלים, אנחנו מונעים זאת ע"י המתיחה.

המתיחה (בקטנה...), צריכה להיות יחסית לקיבוע האחרון עם סיכה.

מקווה שהייתי מובנת....

(וכדי להשלים את התמונה, אם העקומה הייתה קמורה, צריך לבצע בדיוק ההיפך, חיבור עם עודף של הסרט ביחס לשפה).




תפירת החיבור הראשוני.

תשתדלו שהתפר יהיה בסמיכות לקפל גיהוץ שיצרנו.






קפלו את הסרט על השפה ותפסו עם סיכות. (אל תחסכו בסיכות במקרה זה, אם אתם רוצים לקבל חיבור מושלם).






וכך זה נראה אחרי תפירה.

תפרו בסמיכות לקצה.





כעת יש לבצע את אותה פעולה בצידי התיק.

הסרט הארוך שיצרנו נועד לכסות את הצדדים וכן ליצירת ידיות נשיאה.






במידה ואתם רוצים לשאת את התיק על הצד, רצוי להשאיר ידיות בגובהה של 33 ס"מ.

שימו לב היכן מיקמתי את הסרט כדי למדוד גובהה זה.

במידה ותרצו את התיק לנשיאה ביד, אתם יכולים להתחיל עם סרט קצר יותר.





לתפירת הסרט הארוך, בצעו את אותם שלבים כמו 2 הסרטים הקצרים - תפירה ראשונית (שימו לב שתפר זה נסתר בסופו של דבר), ואחר כך קיפול ותפר עליון.

בתפר האחרון של סרט האלכסון - אתם יכולים בבת אחת להצמיד את הסרט לצדדים וכן לתפור את הידיות.



וזה מה שמתקבל בסופו של דבר.







מקווה שההדרכה הייתה ברורה.

בכל שאלה או תהייה, אל תהססו לשאול בתגובות או לשלוח אלי מייל ל - navit.alalouf@gmail.com



וכל תיק שיווצר מגיזרה זו, אשמח לקבל קישור או תמונה של התוצר.



בהצלחה, ותפירה מהנה.