להריון יש קצב משלו ובלי לשים לב הזמן חולף ואטוטו "מריחים" את הסוף.
אני מנסה לנצל את אותם רגעים מופלאים ולהינות מכל רגע.
זה די מוזר לסובבים אותי לשמוע אותי מדברת ככה, כשרוב הבנות (לא את שרון :)) מתארות את ההריון, הלידה ואפילו את חופשת הלידה כחוויה שצריך לעבור ולא יותר מזה.
איציק, די מהר למד שלא כדאי להשוות בין חוויות של נשים ובמקרה שלו הוא צריך להנות מהתקופה ולהיות מרוצה שלא נפלה עליו קוטרית ,עם חשקים לא ברורים באמצע הלילה.
רבים מכם יודעים שבהריון ההורמונים שולטים באישה וכל התנהגות לא רצויה ישר מתורצת בהריון.
במקרה שלי, אני לא יכולה לאמר שיש שינוי דרסטי בהריון שמוביל להתנהגות לא רצויה, אך אין ספק שחל שינוי שאני מאחלת שישאר לעוד זמן מה....
לרוב, הייתי מתארת את עצמי כבחורה הנוטה להילחץ בקלות, בחורה שקל להפחיד וחיה די הרבה בפחדים שאני יוצרת לעצמי.
למרבה הפלא, בהריון הכל נעלם. רוגע ושלווה השתלטו עלי ורק מחשבות אופטימיות חולפות במוחי.
אפילו הרפלקסולוגית שלי טוענת שיש שינוי די בולט ברגליים שלי שדי מצדיק את השינוי הזה.
כשסיפרתי את התופעה בחוג להתעמלות, מיד התחילו לשאול אותי, איך זה יכול להיות שאני לא חוששת, מה אני לא קוראת ספרים להריון?
אז התשובה שלי הייתה, אני משתדלת לא לחקור יותר מדי. מה שצריך לדעת אני יודעת ומה שבגדר מידע עודף, שישאר בצד.
אני לא האישה הראשונה שעומדת ללדת, והיו תקופות בהן לא היו ספרים והמידע לא היה כל כך נגיש ובכל זאת ילדו ילדים בריאים.
זה לא אומר שאני טומנת את ראשי בחול, אבל אני לא יודעת כמה זה חכם לשמוע כל כך הרבה חוויות של בנות אחרות והשליך מזה הלאה, במיוחד אם זה חוויות לא נעימות. לכל אחת יש את החוויה הייחודית לה וזה תלוי בהרבה גורמים וגם מזל.
עם זאת, כן התחלתי להתעניין בנושא שלטעמי די חשוב וחבל שלא זוכה לחשיפה המתאימה בקרב כל ההריוניות, וזה "לידה פעילה".
ולמי שלא יודע מה המשמעות, אז לידה פעילה, משמע "לידה טבעית".
כל המונחים הנ"ל די חדשים לי ואני בטוחה שמי שעדיין לא בשלב של הריון גם לא מבין על מה כל העניין.
הכל התחיל מהמלצה לשימוש ב"דולה" (תומכת לידה) והמשיך עם קריאה של ספר חובה "לידה פעילה, המדריך ללידה טבעית" (הילה, תודה על ההמלצה).
אני יודעת שהדעות בנושא די חלוקות. אני יכולה לאמר שאני לא הגעתי לנושא מאיזה שגעון של"פמיניזם", "בריאות" או "רוחניות" או כל אסוציאציה שעולה בדעתכם כשאתם שומעים את הנושא.
עד לפני שפתחתי את הספר, לא ידעתי הרבה על הלידה, אם בכלל.
נכון שהמדריכה להתעמלות, תמיד דואגת ליידע אותנו כמה חשוב לתרגל קבוצות שרירים מסויימות לקראת הלידה ואף דאגה להמליץ להזהר מלקיחה אמפולסיבית של אפידורל. אך עד שלא פתחתי את הספר לא הבנתי את המשמעות של כל העניין.
אני לא ארחיב בנושא, אחרי הכל זה לא בלוג הריון ואני גם לא מחשיבה את עצמי מומחית גדולה בנושא.
אני רק יכולה לאמר, ששווה להתעניין ולקרוא. מבטיחה לכם שאחרי שתקראו את הפרקים הראשונים, תתהו איך הגענו למצב של היום מבחינת הלידה (אני מדברת על המאה האחרונה), ולמה צריך לסבול כל כך הרבה כשיש כל כך הרבה דרכים להקל על כל החוויה (כן, זו אמורה להיות חוויה...) בלי סכנות לעובר וליולדת.
ובנימה קצת יותר משעשעת....
ספר הומוריסטי, משעשע ביותר.
אומנם, זה מוגדר להיות ספר לגבר, אבל אני יכולה לאמר לכם שכל אישה תשמח לקרוא את הספר ולחלוק חיוך או שתיים עם בן זוגה.
הספר מתאר בצורה מאוד הומוריסטית ואמיתית! מצבים אמיתיים שכל זוג וכל גבר חווה במהלך ההריון.
לצערי, אי אפשר למצוא את הספר בחנויות השונות, אבל אני חושבת שניתן להזמין אותו ישירות מהאתר שלו. שווה לנסות...
אחד הנושאים שרבים שואלים אותנו בזמן האחרון זה, "חשבתם על שם לתינוק?"
תשובתנו, "לא, ולא נראה לי שנמצא בזמן הקרוב"
ניסינו את הספרים השונים המוצעים בשוק, ופשוט אף שם לא קרץ לנו.
איציק רוצה ילד עם שם בעל 2 הבהרות לפחות ולי, לעומת זאת, אין בקשות מיוחדות.
בספר "אבא נולד", יש קטע משעשע בנושא של שמות, והנה קטע הלקוח מתוך הספר:
"...והנה עוד כמה טיפים איך לא לבחור שם לילד:
"...והנה עוד כמה טיפים איך לא לבחור שם לילד:
שמות של פירות(תות), תבלינים (קינמון) ותמציות לבישול (וניל) נועדו למאכלים, ולא לילדים.
אם יותר מבן משפחה אחד טועה בהגייה של השם הנבחר - כנראה יש פה בעיה.
מקוריות היא תכונה טובה, אבל במידה. נסו לא לתת לילד שם שהתגובה המיידית עליו תהיה : "מה זה?"
ואם כבר ישאלו "מה זה", כדאי לתהיה לכם תשובה טובה. דוגמא לתשובה טובה: "סוג של פרח שגדל במדבר". דוגמא לתשובה לא טובה: "לפי הקבלה זה יוצא 77, מספר המסמל עוצמה".
מצד שני: אם אתם הולכים על השמות הקלאסיים (עיינו ערך: "גיא" ו"נועה"), קחו בחשבון שמהגן ועד סוף התיכון תתווסף לשם הילד גם האות הראשונה של שם המשפחה שלכם ("גיא ד." או "נועה ב.") , כי כמוהם יהיו עוד ארבעה בכיתה.
סבתא-רבא מצד אמא שלך, שנפטרה בחודש שעבר, יכולה במקרה הצורך להסתפק בשם שני. שמחה זה ממש לא שם לתינוקת שהרגע נולדה, אפילו אם אתה מקווה שהיא תחייך כל היום.
אל תהיו מאלה שאומרים: "נראה איך הוא יוצא, ואז נחליט מה מתאים לו". כשהוא ייצא הוא ייראה כמו חייזר מקומט, ואתם לא באמת רוצים לקרוא לו "אי.טי". ..."
אז עד שקראתי קטע זה חשבתי להיות מאותם הורים שמחכים לרגע האחרון, לא בהכרח כי חשבתי שהפרצוף שלא יגלה לי את השם, פשוט ניסיתי לדחות את ההחלטה לשלב בו חייבים להחליט.
עכשיו, אני תוהה אולי שווה לעשות את המאמץ הנוסף, ולכן חשבתי לשאול אתכם הקוראים אם יש לכם הצעה?
תודה לכל העונים. (ולמי שפיספס, זה בן!)
עד כאן שבוע 28, היום אני מתחילה 29 ...
