תוויות

יום שבת, 25 ביוני 2011

ברילה ישירות מהשף

אני משערת שחלקכם זוכר את התחרות בה השתתפתי
כמו שאתם מנחשים, מאחר ולא הייתה איזו הודעה דרמטית, לא זכיתי בתחרות.
קיבלתי זאת ברוח ספורטיבית ובהזדמנות זו נחשפתי לכמה קליפים של משתתפים שממש הפתיעו אותי ביצירתיות.

וכמובן שבכל התהליך נהנינו (אני ואיציק) מאחד המאכלים האהובים עלינו - פסטה.

לפני חודש בערך, אני זכיתי לפינוק מיוחד, ארוחה מפנקת על טהרת הפסטה, והשף, מי אם לא, השף הראשי של ברילה, שהגיע הישר מאיטליה, רוברטו מאסי.
זו הייתה חוויה קולינראית מיוחדת במינה. 
רוברטו לא רק חשף בפנינו (אני ועוד חבורה של בלוגרים שאוהבים אוכל) את סודות הבישול האיטלקי, מסתבר שהבנאדם סימפטי באופן מיוחד, מלא שמחת חיים ואפילו בדרן.

הפתיע אותי שרוב הבלוגרים שהוזמנו לארוחה לא ממש התחברו למידת העשייה של הפסטה. 
ציפיתי מאנשים שמבינים באוכל ואוהבים להכין ולאכול אוכל, ידעו שמנת פסטה איכותית חייבת מידת עשייה אל-דנטה. 
אני ואיציק כבר שנים שכחנו מפסטה ישראלית עליה גדלנו. פסטה שבישלו עד מוות ועוד הוסיפו שמן כדי שלא תדבק.
היום, הפסטות האיטלקיות המיובאות לארץ כל כך איכותיות שאינן מצריכות שום תוספת למים, פרט לכמות אדירה של מלח, בערך כמו המליחות של הים. ולגבי מידת העשייה, פשוט תציצו מאחורי הקופסא, הזמן שמצויין שם, זו בדיוק המידה הנכונה.

מסתבר, שהבישול האיטלקי מסתכם בפשטות.
מה שחשוב זה המרכיבים, שיהיו כמה שיותר טריים ומהתוצרת המקומית.
הפסטות שרוברטו הכין לנו היו טעימות להפליא ופשוטות להכנה במיוחד בגלל האידיולוגיה של הפשטות.

יום שישי, 24 ביוני 2011

עדיין כאן...

נעלמתי לרגע או שתיים....

החיים כאמא קובעים סדרי עדיפויות שונים.
ובין תמרון כאמא ובנייה של בית, הרבה זמן פנוי לא נשאר.
שלא תחשבו לרגע שאני מתלוננת, אין מאושרת ממני. 
אפילו כשיואב מעיר אותי באמצע הלילה, אי אפשר לרגע להתעצבן או לכעוס כשרואים אותו עומד על כפות הרגליים במיטה מחזיק את מעקה המיטה כאילו הוא מאחורי סורג ובריח, מת לצאת מה"בית כלא" בו הוא נמצא.
אני חושבת שמה שבעיקר מכביד כרגע על החיים שלי, זה החיים בבית כל כך קטן כשאני יודעת שאוטוטו המצב הולך להשתנות, אבל ממש לא יכולה לחכות לזה כבר.
כל דבר שלא מסתדר, מיד עולה הטענה.... "אם היינו בבית החדש, היה לי....", " אם היינו בבית החדש, הייתי מצליחה...."
אז הבנייה של הבית מתקדמת. השלד גמור ועכשיו זו ההחלטה הגורלית לגבי הריצוף.
אני יודעת שרבים רואים את השלב של הבחירות כמשהו כיף, אבל אני חייבת לציין שזה קצת מעיק ומעייף.
אולי אם היינו בונים עם תקציב בלתי מוגבל זה היה קצת יותר קל, אבל עדיין, לעולם לא נדע אם ההחלטה שלנו טובה. הן עיצובית והן מבחינה פרקטית, עד היום בו נכנס לבית.
בינתיים, אני נהנית לראות איך הבית מקבל צורה מיום ליום, מדמיינת את עצמי בכל פינה בבית ובטוחה שזה יוביל לשינוי משמעותי בחיים שלנו.
אז אפשר לאמר שיש יצירה כלשהי בחיים שלי.
גם לתפור יוצא לי מדי פעם. לא משהו יותר מדי משמעותי, אבל מנסה לשמור על היצירה על גחלת קטנה.


ובינתיים למי שרוצה לצאת לטייל בשבת, אני ממש ממליצה על נחל כזיב.
מסלול נהדר לכל המשפחה, רוב המסלול מוצל ומלא בבריכות קרירות נהדרות לשיכשוך ואף לשחייה.



שיהיה שבוע נפלא לכולם