תוויות

יום שני, 10 בדצמבר 2012

לחיים יש קצב משלהם...

אני לא יודעת מאיפה להתחיל ומה לספר....
החלטתי שהפעם אני לא מתנצלת על ההיעדרות שלי. לחיים יש קצב משלהם ולכל אחד מאיתנו יש את העליות והמורדות בחיים שלו שדי מגדירים לנו את את הקצב...
הרבה חוויתי בחודשים שחלפו...עירבוב של עצב עם שמחה, כשלון ואכזבה...אך איפשהו בין כל הרגשות למדתי להכיר את עצמי קצת יותר, להעריך את החיים ומה שיש לי ברגע זה ממש. 
להפוך משהו שלילי לחיובי ולהסתכל קדימה בצורה חיובית.

אז כמו שאמרתי, יש הרבה מה לספר ופשוט צריך להתחיל ממשהו ולזרום איתו....
אז הרבה השראת יצירה פרופר לא תקבלו בפוסט הנוכחי, אבל זו התחלה ושימון קצות האצבעות לקראת הפוסטים הקרבים ובאים...
אני אתחיל ואשתף בטיולים אליהם אנחנו יוצאים מדי שבת.
כל שבת בבוקר מוקדשת לטיול. בעבר, קיווינו לצאת לטיולים בצוותא עם חברים, וכשזה לא יצא לפועל היינו די מאוכזבים וזה די השבית את כל חדוות הטיול. לאחרונה, כחלק משינויים רבים אותם אנחנו מנסים לעשות בחיינו, החלטנו שאין צורך בפרטנרים בשביל טיולים, ואם זה משהו שעושה לנו טוב לנשמה ולגוף, אז למה לא...
זמן איכות שלי ושל איציק וכמובן של יואב. אומנם, הוא עדיין לא שותף פעיל בהליכה, אך אני מקווה שזה ישתנה בקרוב.
אז כדי לא לעשות מכל טיול סיפור גדול, לרוב אנחנו מסתפקים גם באיזור חיפה והעמקים. ותאמינו לי שיש מלא מקומות לטייל שעדיין לא מכירים.
ואם מכירים, בכל עונה בשנה זה נראה קצת אחרת, כך שתמיד יש לאן ללכת.

וטיול קצת אחר אותו עשינו לאחרונה, דווקא בדרום הרחוק הרחק מחיפה, היה באילת.
רובנו יורדים לאילת לנפוש בטן גב בים או בבריכה. במקרה שלנו רוב הטיולים לאילת כוללים צלילה. אך הפעם עשינו משהו קצת אחר.
יצאנו לאילת בנובמבר, בדיוק בשבת שלאחר השטפונות שהיו באילת. ובדיוק בזמן כדי לראות אילת קצת אחרת.
במקום לקום כל בוקר עם בגד ים לבריכה, לבשנו את בגדי הטרקים שלנו, מצויידים בתיק ומנשא וטיפסנו על הרים שונים ברחבי אילת.
מסלול אחד עליו אני ממליצה בחום הוא הר שלמה והר יהורם. אך המלצה זו באה עם אזהרה קלה, אין זה מסלול קליל ופשוט, אך עם זאת הוא יפיפה ומאתגר מאוד.


יום רביעי, 12 בספטמבר 2012

יום הולדת חלק א' - הצד הדיגיטלי

התלבטתי קשות אם לחלק את פוסט יום ההולדת ל - 2 פוסטים, אבל אחרי מחשבות רבות החלטתי שזה בלתי נמנע....
ההכנות ליום ההולדת של יואב היו הן במסגרת חדר היצירה (עיצוב דיגיטלי/סקראפ) והן במטבח. ובכל אחד מהתחומים יש הרבה מה לספר ולהרחיב.
אז תקחו אוויר לנשימה והנה זה מתחיל....

הכל מתחיל מהסיפור מעשה בחמישה בלונים.
אני מאמינה שכל הורה בישראל מכיר את הסיפור הזה בשלב מסויים בחייו.
יואב, מאוהב בסיפור הזה קשות. כל לילה לפני השינה יש 2 ספרים שנמצאים לצד המיטה שלו - "האריה שאהב תות" ו"מעשה בחמישה בלונים". והסיפור מעשה בחמישה בלונים תמיד זוכה בבחירת הספר המועדף (אלא אם זאת אני שמשכיבה אותו ואז הוא מבקש גם וגם....).
הקראת הסיפור, מלווה בכוריוגרפיה וקולות רקע של יואב (ותאמינו לי, אף אחד מאיתנו לא לימד אותו את זה...זה הכל כשרון טבעי :-) ).
כל היום תוכלו לפגוש את הילד בסיטואציות שונות בהן הוא מוצא הקשר לכל מיני אסונות קטנים שמתרחשים ומיד הוא אומר, "בום, בום, בום..." וכמובן הכל מלווה במחיאת כף גדולה כדי להמחיש את האסון הנורא....

יום שני, 3 בספטמבר 2012

רגע לפני שהולכים לגן...

לקראת הכניסה לגן החדש יואב התחדש במצעים חדשים.
הכניסה לגן החדש הייתה התרגשות גדולה בשבילי ובטוחה שגם בשביל יואב.
עד היום, הוא היה בחממה של משפחתון אינטימי ואוהב והשנה הוא נכנס לראשונה לגן אמיתי וגדול...
אז בכדי שהוא ירגיש שאני עדיין שם לידו הכנתי לו שמיכה וציפית עם הפילים שהוא כל כך אוהב.


יום רביעי, 15 באוגוסט 2012

עידכונים מהשטח

לאט לאט כל התוכניות מתממשות...
לפני יותר מחצי שנה נכנסנו לבית החדש שלנו ומרגע זה הפנטזיות והעשייה (תאכלס...) לא מסתיימות.
זה לא קיטור, חס וחלילה... יש לי חיוך מקצה לקצה וסיפוק רב מכל יום שחולף...
אחד הטיפים החשובים שיש לי לתת לכל מי שבונה או נכנס לבית חדש זה אורך רוח (המון אורך רוח.....)
אם יש משהו שנדבק אלי אחרי 16 שנה עם איציק זה בדיוק זה!
אי אפשר שיהיה הכל ברגע אחד, אחרי הכל יש תקציב ואם רוצים לחיות חיים שפויים חשוב לעמוד בו ולהבין שהכל עניין של זמן וכל החלומות בסוף יתגשמו.
בנתיים, אני מספרת לכל מי שבא לבקר את החלומות בעלפה....פה צריכה להיות פינת אוכל, ופה טפט ופה בריק....(אני מאמינה שהבנתם את הרעיון....).

ותאמינו לי עם קצת סבלנות באמת הכל קורה...
ועכשיו הפרוייקט העיקרי בבית זה פיתוח הגינה.
950 מ"ר של מגרש חול זה אתגר לכל אדריכל נוף וגנן.
ותאמינו לי ביקרו אותנו לא מעט משני הסוגים וכל אחד תירץ את המחיר במשפט "נו מה אתם רוצים...זה ממש כמו פיתוח של פארק...".
לבסוף סגרנו עם גנן אחרי שהייתה לנו תוכנית אדריכלות ביד, ואכן יצא פארק לא קטן :-)

ככה הייתה נראת הגינה במרץ (אין לי ממש תמונה של לפני...)


יום שבת, 28 ביולי 2012

השד לא כזה נורא....

3 לילות 4 ימים של שקט ושלווה. שנת צהריים כל יום, ארוחה טובה וטיול לאור השקיעה....
ואתם בוודאי שואלים איך עושים את כל זה עם ילד בן שנתיים?
אז זהו שזה קצת בעיה...
למזלנו, יש לנו הורים נפלאים ויותר מזה סבים וסבתות נהדרים.
מוצאי שבת ארזנו מזוודות, הפקדנו את יואב בידהן הנאמנות של סבא וסבתא ויצאנו לנופשון קצר בבודפסט.
נכון, לא היעד הטיפוסי לנו, אבל אחרי למעלה משנתיים ללא טיסות, אנחנו לוקחים הכל.

עיר מקסימה וציורית, אנשים לבביים ואוכל של בית...אויי איזה גולש....
והשו"ס של הטיול, היה מזג האוויר.
אתם יודעים מזה לקחת אֶתְנַחְתָּא מהחום המתיש של ישראל?!


יום שני, 16 ביולי 2012

תודה

תודה לכל מי שביקר ופירגן. הפרגון שלכם והנוכחות שלכם, על אף שאני לא תמיד פה מאוד מחזקת וגורמת לי להמשיך ליצור ולשתף.

אני יודעת שאני כבר לא נמצאת פה כמו פעם....האמת זה נמשך הרבה מעבר למה שחשבתי...
בכל תקופה יש תירוץ חדש ואין ממש הרבה סיבות מוצדקות.
היצירה בשבילי זה הרבה מעבר לסימון  V  ברשימה, זה משהו שעושה לי טוב לנשמה ואני רואה כיצד זה משפיע על חיי היום יום שלי כשאני חוזרת לזה בכל המרץ והמוטיבציה.
אז כנראה שיום ההולדת של אמא שלי עשה את העבודה כי סוף סוף התנתקתי מהחלומות ורשימות אנסופיות במחברת והתחלתי שוב ליצור, ובמרץ....

אז הנה הצצה קטנה להתחלה של משהו בשולחן היצירה שלי....טרי טרי מאתמול בערב...


ולאהבה הגדולה בחיי (ביחד עם איציק כמובן...), מלך הפרצופים....


שבוע נפלא לכולם

יום שישי, 13 ביולי 2012

60 שנה בדיגיטלי...

60 שנה עדיין לא זכיתי לחיות...אך לחוות ולשחזר זכיתי במהלך הפרוייקט בו הייתי עסוקה בחודשיים האחרונים.
לקראת יום ההולדת 60 של אמא שלי היו הכנות רבות בהן כל אחד במשפחה לקח חלק.
הכל התחיל בכלל בתכנון האירוע. חשבנו על הפקה פרטית במגרש אצלנו בבית, אך אחרי בירורים רבים הגענו למסקנה שבשביל אמא שלי, שמכירה בערך את כל העולם וחברו עדיף שמשהו אחר יפיק את האירוע ויהיה אחראי על כל הבלאגן...
אז האירוע הועבר לאולם ובמקום להיות עסוקה כל היום בתזמון ספקים ובחירת קייטרינג, התפנתי לעסוק בתחום יצירתי קצת אחר....
החל מהזמנות, לאלבום ועד שלטים לשולחנות.
הכל דיגטלי כמובן עם המון מחשבה ותשומת לב. ובמיוחד המון אהבה.

לפני שאני ממשיכה ומציגה את התוצרים, אני חייבת להודות לגלית חברתי היקרה שהייתה שם לאורך כל הדרך, לתמוך, לייעץ ותמיד ללמד אותי דברים חדשים.
לאבא שלי, שבזכותו קיבלתי אוצר נפלא.כל התמונות בבית, אבל ממש הכל.... סרוקות ומוכנות לעבודה.
לאחיות שלי, שהיו שם לתמוך ופרגן לאורך כל התהליך.
ואחרון חביב, איציק שתמיד שם, תומך ומפרגן, מבצע הגגהה ויודע להמיר מכל פורמט לכל פורמט...
אוהבת את כולכם אחד אחד....

ואחרי ברכות בת המצווה....נמשיך בקטע האומנותי.
וכדי לשתף קצת בתהליך, אני חייבת לספר לכם שבתחילת כל משימה בפרוייקט התלבטתי רבות מה הסגנון ומה אני רוצה להביע דרך העיצוב. אלו היו החלטות קשות, ולטעמי זה החלק הקשה ביותר בתהליך והארוך ביותר. כל השאר, החל מרגע זה, זה רק עניין טכני, אבל התכנון, הקונספט והאלמנטים זה העיקר.
וכמו שחברתי היקרה גלית מלמדת אותי שוב ושוב, השתדלתי לדבר לאורך כל הפרוייקטים באותה שפה.

לפני הכל, ההזמנה.
עדינה ורומנטית...
צד קדמי

יום ראשון, 13 במאי 2012

יום שבת, 28 באפריל 2012

חדר הכביסה שלי - חלק ב'

אז כפי שהובטח, הנה הצצה נוספת לחדר הכביסה שלי...
אין ספק שמכונת ה - silhouette שלי עבדה שעות נוספות...
זה סיפק לי הרבה יצרים שהיו לי בכל הקשור לחיתוך וניל. זה לא אומר שזה הסוף, אבל עבור החדר הזה, נראה לי שמיציתי :-)

מבט מדלת הכניסה לחדר.
מצד ימין יש משטח עבודה משיש עם כיור לכביסות יד או סתם לעבודות נקיון בקומה.
מעל השיש, 2 מדפים מעץ מלא.
בהמשך, מכונת כביסה ומייבש ומעליהם משטח עץ לקיפול או סתם ליופי...
הנגר שלי לא ממש אהב את הרעיון שיהיה עץ בחדר הכביסה. הוא ממש חשש לגורלו של עץ עם כל המים וחומרי הניקיום באזור, אך אני הרגעתי אותו בכך שהבטחתי שזה לקיפול בלבד....


יום שני, 23 באפריל 2012

חדר הכביסה שלי - חלק א'

אחרי קניית הקרקע ולפני תהליך הבנייה בפועל היינו בשלב שלטעמי הכי כפי בכל התהליך.
שלב התכנון האדריכלי.
בפגישה הראשונה הגעתי עם מחברת מלאה פיסות עיתון שנגזרו לאורך השנים עם השראה לחדרים שונים אותם הייתי רוצה בבית.
מפגישה לפגישה, ההשראה קיבלה קווי מתאר ולעיתים אפילו צבעים. בתקווה לגרום לנו להבין איך הבית יראה בעתיד.
למזלנו, שנינו היינו בעלי ראייה מרחבית, אז הרבה תלת מימד לא היינו זקוקים, אך מספר הגרסאות עד שהגענו לתוכנית הסופית היו לא מעטות.
וגם כשחשבנו שזו התוכנית הסופית, תמיד היה עוד שינויים קלים בשלב הבנייה שלבסוף עלו בחזרה על הנייר.
ומגרסא לגרסא, מסתבר שחלק מההשראות נשארו בגדר השראות ("...אולי בשיפוץ הבא...") או ("...כשגם לנו יהיה בית בסביון אז....") ונותרנו עם מה שיָשִׂים.

אחת השאיפות היה חדר שכולו מיועד לכביסה ולארגון כל הטקסטיל שלא קשור באופן ישיר ללבוש היומיומי שלנו - מגבות, סדינים, שמיכות וכדומה...
לרגע שלא תחשבו שזה הייעוד שאני מייעדת לי בחיים....פשוט אני רוצה שלכל דבר יהיה את המקום שלו.
וכמו שאתם בוודאי מבינים מהכותרת, זכיתי לחדר הזה!
6 מ"ר שכולו רק ארונות לאחסון וכל מה שמיועד לכביסה.
הכל מתוכנן בחדר הזה עד הפרט האחרון, מתא מיוחד לקרש הגיהוץ עד לחומרי הנקיון ואפילו לכלים שאיציק צריך לטובת השיפוצים השונים בבית (וברור שגם בקומה הראשונה הוא זכה לפינה ייעודית בדיוק לאותה מטרה...אחרי הכל, עם הזמן מבינים שברגע שצריך לרדת קומה או לעלות פשוט דברים לא נעשים באופן מיידי....).
הצצה לפינות האחסון השונות ולשדרוגים הנוספים שלי תזכו בפוסט הבא, עכשיו רציתי להציג בפניכם יצירה שאני מאוד גאה בה.
איציק לעומת זאת, קצת הרים גבה לאור העובדה שהשקעתי הרבה תשומת לב בחדר הזה. ואחרי הכל זה לא בדיוק מסוג החדרים שכל אורח שמגיע לבית יזכה לראות...

אז במה מדובר?
5 תמונות אותן עיצבתי במחשב בצבעי חום וכתום על רקע שמנת.
4 תמונות המכילות הוראות כביסה/יבוש/גיהוץ/ניקוי יבש/הלבנה - אותם אייקונים קטנים שמופיעים בכל בגד שאנחנו קונים.
תודו שלא הכרתם את כל הסימנים...
ותמונה מרכזית המכילה ססמאות מפרסומות מהעבר (אבקת כביסה קסם וזיוה).
למי שמעוניין להזכר בעוד נוסטלגיה מוזמן להיכנס לאתר נוסטלגיה אונליין



יום ראשון, 25 במרץ 2012

אני מאוהבת....

המפגש הראשון שלי עם מכשיר ה - silhouette שלי היה ב - 2009! וואו, מי היה מאמין שהזמן ככה טס...
מאז היו לנו חוויות רבות ביחד, אך רובן הסתכמו בנייר ונסיון בודד עם בד.
השנה החלטתי סוף סוף להעיז ולנסות דברים קצת חדשים ולנצל את הייעוד האמיתי של המכשיר - חיתוך מדבקות וניל.
מדבקות כבר רכשתי מאוגוסט , אבל איכשהו עד היום דחיתי את השימוש בהן בגלל 1001 סיבות.
לא יודעת ממה חששתי ולמה היו לי כל כך הרבה תירוצים? כי מהרגע ובו סוף סוף העזתי, לא הבנתי איך לא עשיתי את זה לפני כן...

הפרוייקט הראשון שנבחר מבין כל הרעיונות המיועדים למכונה היה שלטים לשערי הכניסה לבית.
ודווקא פרוייקט זה לא נעשה מאוסף הונילים שרכשתי, את הפרוייקט הזה אני מקדישה לחברתי היקרה יעל שכרגע בוודאי מגחכת בחצי חיוך מהתלהבותי ממשהו שהיא חווה כל יום בעבודה.

את השלטים תכננתי ב - Illustrator וחתכתי במכונה.
האמת, בפרוייקט הזה גם בדקתי לראשונה את התוכנה שמגיעה עם המכשיר (רציתי לבדוק מהם ההגדרות המדוייקות לכיוונון המכונה עבור וניל) ואני חייבת לציין שהיא לא פחות טובה מה - Illustrator.



יום חמישי, 8 במרץ 2012

פורים שמח

המון המון זמן חלף מאז הפעם האחרונה שהייתי פה....ועל כך עמכם הסליחה.
יש לי סיבה טובה, מבטיחה :-)

לפני כחודש, סוף סוף עברנו לביתנו החדש.
זו הייתה משימה לא קלה, שלעיתים הייתה נראית כמעט בלתי אפשרית, אבל בסוף הכל הסתיים לטובה.
קניית קרקע ובנייה עצמית היא הרפתקאה לא קטנה, אך למזלנו זכינו במתנה נפלאה והיא ההורים שלנו.
אני לא יודעת אם היינו במצב בו אנחנו נמצאים ללא עזרת ההורים שלנו. ובמיוחד בזכות אדם אחד אותו אני לומדת להכיר כל יום מחדש ובכל יום נדהמת מרמת הנתינה שלו, הרי הוא חמי היקר.
בזכותו, אנחנו גרים היום בבית שכולו מעשה ידינו (או יותר נכון שלו...) מבחירת הקרקע ועד המסמר האחרון בקירות.
למדנו הרבה מתהליך הבנייה הזה וטיפים ועצות יש לי בלי סוף... אבל אני לא בטוחה שזה משהו שמעניין את כל הקוראים בבלוג, אז אני אשאיר את זה פתוח ואם יהיו שאלות אני אשמח לענות.

ועכשיו, כשסוף סוף התאקלמנו בבית וכל אחד קיבל את הפינה שלו אני לאט לאט חוזרת לשגרה.
רשימת ה"שאיפות" שלי די ארוכה, ורעיונות חדשים צצים לי בכל שעה ביממה, אך אני מנסה לקחת את הזמן ב - easy ולהנות מהעשייה.


ובתור סיפתח ובהקשר לחגים, יש לי תחפושת להציג...
הכל מתחיל מהעולם המופלא שנקרא Pinterert, שם גיליתי אוצר נפלא של רעיונות לתחפושות.
הבחירה לא הייתה פשוטה, אך בסוף הוחלט על פינגווין.
מקור התחפושת לקוח מכאן.
כמובן שניסיתי להפוך את היצירה הזו ליצירה קבוצתית...מבחינתי תמיד עדיף לעבוד בצוותא.
אז שידכתי לי חברה למשימה ועל הדרך הצעתי לאחותי שאכין גם לאחיין הקטן שלי.
מפה לשם...יצא שהכנתי 3 תחפושות (עם עזרה לא קטנה מהחברה).
איציק הצהיר שחדר העבודה נראה כמו Sweatshop.