תוויות

יום ראשון, 28 בספטמבר 2014

שנה חדשה

חשבתי לנסות לסכם את השנה שחלפה...
השנה שאוטוטו נדחקת לפינה...ונותנת מקום לשנה חדשה...
השנה שפשוט ברחה לי מבין הידיים, ואין לי דרך להסביר "לאיפה הזמן פשוט ברח לי....?"
השנה שחשבתי שאני אמצא את דרכי החדשה...פשוט נעלמה לי :-(
השעון מתקתק...ואם תשאלו אותי מה עשיתי בשנה האחרונה...אני פשוט אענה..."...כלום...."
ככה אני מרגישה...וזה מרגיש קצת עצוב.
אז מה שנותר זה לנסות להסתכל על מה שכן היה, על אותם רגעי אושר שהיו בשנה האחרונה, ואני לא חושבת שיש דרך יותר טובה לתאר אושר מאשר בתמונות.

אז הנה מקבץ של תמונות מהשנה שחלפה. רגעי אושר בחיק המשפחה שבזכותה אני קמה כל יום עם חיוך על הפנים ותקווה חדשה.
(אם תמשיכו עד סוף הפוסט תוכלו לראות כיצד נצרתי את אותם רגעים).


יום שני, 9 ביוני 2014

באהבה לכל אורחיי

החלטתי לחזור...אחרי תקופה ארוכה מאוד של שתיקה, החלטתי לחזור לשתף.

הרבה עבר עליי בשנה האחרונה, ולא הכל יחשף פה. 
יש דברים שעדיין בתהליך החלמה...ורק הזמן יעשה את שלו...
עם זאת, יש לי הרבה דברים אחרים לשתף ולספר ומקווה שתמצאו בסיפורים אלו השראה ועניין.

אתחיל באזהרה קטנה...רצוי להתיישב לקרוא את הפוסט הנוכחי בבטן מלאה ;-)

כולכם בוודאי כבר יודעים ומכירים שאני מכורה להפקת אירועים. 
זה מתחיל תמיד בקטן...ארוחה למשפחה...ומשם זה גדל ותופח לארוחה של 30 איש....

הכל מתחיל ברעיון...את פסח/שבועות/יום עצמאות...נעשה אצל נוית...ומשם זה מתרגם על נייר לתפריט ואפילו לשרטוטים.
רעיונות למנות וקינוחים יש בלי סוף...וכל כך קשה לברור בין הכל ולהחליט מה לעשות.
באותם רגעים המחשבה שחולפת בראשי..."צריך לעשות יותר אירועים..."




יום שבת, 19 באוקטובר 2013

יום הולדת כבאים

הנה עוד שנה חלפה לה...והילד כבר בן 3!
כל יום אני נדהמת מחדש כשאני מגלה שיש לי כבר ילד גדול, אבל ממש גדול...
שיודע להביע את הרגשות שלו בצורה נפלאה ולפעמים אפילו דרמתית מדי....
והכי הכי...פניני החוכמה שנאמרים כל פעם מחדש...

אז גם הרעיון של היום הולדת הזה לא בדיוק היה הברקה שלי.
הילד דאג "ליידע" את כל הסביבה ש"סמי הכבאי" וכבאיות זה האהבה החדשה שלו.
זה כמובן לא השכיח את האהבה מס' 1 שלו לכלים (\בוב הבאי)...זה פשוט משתלב יחדיו...אם תהיתם...גם לסמי הכבאי יש כלים :-)


כפי שאתם בוודאי כבר זכיתם להכיר אותי...ההכנות ליום ההולדת מתחלקות לצד האומנותי/עיצובי (לרוב דיגיטלי) ולצד של התפריט (מתוק ומלוח!)

למזלי, חודש לפני יום ההולדת זכינו לביקור בתחנת כבאים בטבעון בה נתנו לילדים ללבוש חליפות של כבאים אמיתיות לילדים. זו הייתה חוויה מדהימה לילדים ולמבוגרים כאחד.
שם זכיתי לצלם את יואב במספר פוזות שדי מהר השכיחו לי את הרצון להשתמש בסמי הכבאי כדמות ביום הולדת...ובכך להפחית את המיתוג ולפשט את כל העיצוב הדיגיטלי.

ההזמנה קיבלה טוויסט קומיקסי.


יום ראשון, 4 באוגוסט 2013

פרידה מתוקה

שנה חלפה לה והילד גדל לו בעוד שנה...
שנה מדהימה בה הילד זכה להמון אהבה, פינוק, חינוך ותשומת לב שאין כמותה ע"י צוות מטפלות מדהים.
 
 
 ורגע לפני שנפרדים ואומרים תודה מהולה בדמעה...הייתי חייבת להמתיק את הפרידה.
לצורך כך, גייסתי את 2 התחביבים העיקריים שלי בחודשים האחרונים - אפייה ועיצוב דיגיטלי.
באפייה, החלטתי ללכת על העוגיות הסקסיות ביותר (לטעמי) שלפני קורס הקונדטוריה בכלל לא חלמתי להכין אותם...(בעיקר, כי באופן לא ברור ושגוי כמובן, חשבתי שהן לא מי יודע מה...) הלוא הן עוגיות המאקרון.
 

 

יום ראשון, 14 ביולי 2013

פינגר פטיסרי מודרני

אני בשוונג של אפייה...אז מראש אני מבקשת סליחה מכל הקוראים שמשתוקקים לקצת יצירה אחרת...זה יגיע, מבטיחה. ליואב יש אוטוטו יום הולדת וזו הולכת להיות הפקה כוללת של יצירה מכל הסוגים.

אז אמרנו אפייה....אפייה זה מונח יותר של סבתות/אמהות...
היום אני מדברת על פטיסירי, ולא סתם פטיסירי...פינגר פטיסירי...הכל קטן ארוז לדרך...וכמובן שטעים בטירוף.
וכשאני אומרת טעים תאמינו לי שזה בדוק...דאגתי לטעום מהכל...
רגע אחרי שזה היה מוכן..
ואחר כך אחרי לילה מנוחה במקרר...
ואם נשאר אז...עוד טעימה...
מזל שאני כבר ב"משקל כבוד" ואפשר להפריז משקילה אחת ;-)

והפעם החלטתי, לפני שאני מספרת לכם חוויות מהסדנא, להכין את כל המתכונים בתנאי מטבח ביתי אחרי הפנמה של כל המתכונים ועמידה על התוצאה הסופית כשאין לי אלוף ישראל שמשקיף, בודק ומתקן.

עוד אני יכולה להעיד, שרוב המתכונים עברו מבחן טעימה אצל קבוצה לא קטנה של טועמים וכולם הביעו התלהבות רבה.
נכון, שתמיד יש את אנשי השוקולד לעומת אנשי העוגה "היבשה" או ה"פירותית"...אבל עם זאת, הצלחתי לקבל מכולם מחמאות גורפות על כל הקינוחים המגוונים.

אז ממש לפני שמתחילים...קצת רקע...
הסדנא הזו התקיימה במסגרת הסדנאות של מנטקה בהדרכתו המופלאה של אלון גולדמן אלוף ישראל בקונדטוריה.
את אלון יצא לכם להכיר בפוסטים קודמים שלי , בסדנה ייחודית לקראת שבועות ובשבוע של סדנאת אומן עם ג'וליאן אלברז.
אין לי הרבה מילים בשביל לתאר את אלון פרט למילה אלוף! לא סתם זכה הבחור בתואר הזה, ואני בטוחה שהוא יזכה גם בתואר העולמי.
עך אף, התנאים-לא-תנאים בהם התקיימה הסדנא, אלון הפגין תושיה רבה ולאורך כל הסדנא תמיד היה אופטימי עם חיוך על הפנים. 

לסדנא זו הגעתי הפעם על תקן צלמת. סוף סוף, 2 תחביבים עיקריים שלי חובקים יחדיו, ובצורה מוצלחת.
הסדנא התקיימה בבית הספר פודסטפס בתל אביב. 

שימו לב! יש מתכונים בהמשך באדיבותו הרבה של אלון גולדמן.

Pots de riz au lait - ריזוטו וניל, קרמל פטל אדום, קרמבל שומשום


תודו שאם הייתי מציעה לכם פודינג אורז או הייתם קוראים על זה בספר כלשהו לא הייתם קופצים על המציאה...
אז תאמינו לי, זה שווה את המאמץ והקלוריות!
זו ממש לא הדייסה הטיפוסית שהייתם חושבים לתת לילד הקטן בבית.



יום שני, 24 ביוני 2013

ג'וליאן אלברז בארץ ישראל

אני לא יודעת מאיפה להתחיל ואיך לסכם את השבוע המדהים שחוויתי עם אלוף העולם בפטיסירי, הלוא הוא Julien Alvarez.

לפני שאתחיל ואספר אני חייבת להתחיל במספר מילות תודה לבית הספר "עושים בישול" שבלעדיו לא הייתי זוכה לחוויה המדהימה הזו.


יום חמישי, 6 ביוני 2013

קורס קונדטוריה - בצק שמרים מתוק

יש אנשים של מוסים ויש אנשים של עוגות בחושות ויש אנשים שאוהבים בצקים!
אנחנו בית של אנשי בצקים.



אם הייתי יכולה לאכול כל היום עוגות שמרים, לחם ובצק עלים הייתי הבן-אדם הכי מאושר בייקום (נו טוב...אולי אני קצת מגזימה...).
אבל באמת, אם יש תחום שבגללו אני תמיד מרגישה צורך ללמוד ולנסות זה בגלל השמרים ובעיקר השמרים המתוקים.
אחת העוגות האולטמטיביות בשביל איציק זו עוגת קראנץ עם ממרח רוזמרי.
תאמינו לי שהכנתי עוגה זו עשרות פעמים. ובכל פעם נתתי צ'אנס למתכון אחר בתקווה שסוף סוף תצא עוגה שהיחס בין הבצק למלית יהיה מאוזן, עוגה שהבצק עסיסי ורך גם יום - יומיים ואפילו שלושה אחרי אפייה. עוגה שתראה יפה לפני ואחרי אפייה. בקיצור, עוגה ברמה של קונדטוריה אבל עם טעם ביתי.
ולראשונה! מזה...אני לא יכולה ממש לספור...מצאתי את המתכון, את הטכניקה וזה מצליח ומוכיח את עצמו.