תוויות

יום שני, 4 באוקטובר 2010

קפיצת גדילה או גזים?

מי היה מאמין שכבר חודש עבר?
רק אתמול אני זוכרת כשיואב יצא לאוויר העולם, קטן ושברירי, והנה היום הילד בלי עין הרע גדל (הערכה שלי , כבר עברנו את גבול ה - 4 קילו).
הילד מפגין כוח פיסי לא ברור.
שרירי הרגליים מפותחים בצורה שלא תאמן,והראש מורם בגוואה בקלי קלות.
אנרגיות לא חסר לקטן וגם את הריאות שלו כבר כל השכונה שמעה.... מי היה מאמין שבבית החולים חששו שהילד שקט מדי?....(זו לא הייתה אני, אלא הסבתא. עד היום היא לא מאמינה שהילד ערני, איכשהו יוצא שהיא תמיד זוכה לראות אותו ברגעי הנמנמת שלו, ועם הזמן רגעים אלו מתמעטים...).

מיום ליום אנחנו נקשרים זה לזו, ואפילו אם עובר עלינו יום קשה , מספיק חיוך קטן מהפשוש, כדי להתאושש.
ואם החיוך עדיין לא ממש מפותח וברור, מספיק הסנפה של ריח התינוקות או נשיקה חמה עם חיבוק כדי לאגור כוחות חדשים.
מצחיק, מאלו דברים אני מתלהבת ומעודדת את הקטן.
היום, כל נפיחה שיוצאת ממנו, זוכה להתלהבות רבה ועידוד להמשיך כך.
אני בטוחה שבעוד שנתיים, המצב יהיה הפוך וננסה לחנך אותו שלא עושים דברים כאלו בציבור.

עניין הגזים זה לא עניין קל אצל תינוקות וליבי יוצא אליו בכל פעם שאני רואה אותו מתפתל.
הילד נהיה אדום כמו עגבנייה, מכווץ כולו בתקווה לשחרור מהיר וקל.

למזלי, יצא לי להכיר בשבועות האחרונים, מוצר אדיר, שאני ממליצה עליו לכל אמא טרייה, והוא המנשא של לופי.
זהו מנשא בד בו ניתן להחזיק את התינוק ב-2 תנוחות: תנוחת עובר ובטן אל בטן.
והיום יש כבר דגם חדש - לופיקס.
זהו פתרון נפלא להחזקת תינוק בידיים, ובאותה הזדמנות זו הגנה נפלאה על רצפת האגן (לנשים שבכן זה בוודאי חשוב).
ומבחינתי, הדבר שקנה אותי, זה ההקלה האדירה שזה מעניק לתינוק במקרה של גזים.

המנשא מתאים מיום היוולדו של התינוק עד שלבים מתקדמים.



וכשהמנשא לא בשימוש, אמא מנסה קצת לעזור.
סיבובי אגן והרמת רגליים, וקריאות שמחה בכל נפיחה :-)



וכשזה לא גזים והילד סתם באטרף ורוצה כל היום ציצי, מה יותר קל מלתרץ את זה ב"קפיצת גדילה".
ועם כל ה"שגעונות" אין כמו לראות את 2 הידיים הקטנות שלו מחבקות את השד בעת הנקה ובו זמנית מעסות אותו כאילו הוא מצפה שעוד קצת יצא משם... או סתם כי הוא גבר קטן... :-)

16 תגובות:

  1. כייף לקרוא כמה את נהנית
    ואני כמובן מאדאוהבת את תנוחת ערסול רק זכרי שהיא לא סימטרית ותחליפו צדים מידי פעם

    תמשיכו להנות
    אני רצה לעבוד

    השבמחק
  2. איזה מתוק, ואיך אני מזדהה!! לשמחתי אצלינו לא היו גזים, אז התענוג הזה נחסך מאיתנו. לגבי הלופי, לי מאוד קשה איתו, הוא חונק מדי ומכאיב לי לגב. השתמשתי בו 3-4 פעמים וזהו. במינשא קשירות השתמשנו קצת יותר, כי הוא היה נוח יותר, אבל גם לא יותר מדי. בכל זאת, קיץ! לגבי תנועות העיסוי של השד, זה הדבר הכי מתוק והכי ממיס בעולם, אני לא מפסיקה להתפעל מזה. כל כך מתוק!! והזמן טס, ואומרים לי שאתגעגע, אבל כרגע זה יתרון, כי אני מחכה כבר שהוא יהיה קצת יותר גדול :)

    השבמחק
  3. יואב הגבר!!

    השבמחק
  4. כיף לקרוא על האהבה שלך :)
    אצלנו- עם הגדולה היו גזים איומים וכלום לא עזר, הצרחות שלה היו יום וליל במשך כמה חודשים, ועם הקטן כמעט ולא היו גזים, אין אצלנו באמצע :-)
    אנחנו השתמשנו במנשא קשירות ואני מאוד מאוד מאוד אהבתי אותו.
    שאר המנשאים עשו לי כאבי גב ואיתו לא הרגשתי שום כאב והיה לי נוח לחלוטין.

    השבמחק
  5. ענת, אני נהנית מכל יום שעובר גם מהימים המתסכלים. יש משהו שובה לבבות בתינוקות ובמיוחד כשזה כל כך קרוב אליך.
    אני לא מחזיקה אותו בתנוחת עירסול. החברה של המנשא ממליצה על תנוחה זו עד גיל חודש ובכלל יש לי קצת חששות מתנוחה זו אחרי מקרי המוות שהיו באמריקה.

    חגית,כיף לכם עם הגזים, זה לא נעים בכלל למרות שלמזלנו הוא לא צועק ובוכה בלי סוף כמו שהרבה הורים מתארים תקופה זו.
    ולגבי המנשא, זה אמור להיות מותאם אישית לגודל שלך,לפי משקל וגובהה אולי זה מנשא שקיבלת ממישהי לא בגודל שלך ובגלל זה זה הכאיב לך?
    ולגבי העיסוי אני פשוט נמסה כל פעם מחדש. יש עוד כל כך הרבה דברים קטנים שהוא עושה שפשוט ממיסים. לא הייתי מאמינה שרק להתבונן על תינוק כל היום יכול להעביר יום שלם בכיף וזה אף פעם לא משעמם.

    השבמחק
  6. אני נמסה מהג'ינג'יות, יש לי חולשה אליהם :-)

    השבמחק
  7. איזה כיף לך,
    תהני מכל רגע
    לימור

    השבמחק
  8. הוא בונבון קטן. כיף לקרוא כמה את נהנית..

    השבמחק
  9. איזה ג'ינג'ון מדהים! משהו!
    שמחה לקרוא כמה את נהנית... ומשועשעת מהתיאורים (-:

    השבמחק
  10. כיף היה לשמוע ועכשיו גם לקרוא עד כמה את נהנית מכל רגע....ויואבי ממש גדל (וכן יש איכויות איציק בבירור(-:) מתגעגעת קשות (ותרק תזכירי לי להביא את המנשא כשניפגש)

    השבמחק
  11. איזה חמודון מקסים! ואני כל כך נהנית לקרוא את הרשומות שלך, ממש החזרת אותי אחורה לימים שהצוציקים (אינדיאנים, שניהם) היו קטנים ורכים.
    עם הגדולה לא היו בכלל בעיות של גזים, ועם הקטן זה היה סיוט של הלייף. תתנחמי בכך שזה עובר מתישהו, למרות שאני מניחה שכרגע זה נראה כמו משהו רחוק, רחוק מדי...
    גם אני מאוד אהבתי את הלופי, השתמשתי רק בו בחודשים הראשונים (ואח"כ עברנו ליאמו, מומלץ בחום).
    ואין על התנוחה של תינוקי שמעסה את הציצי. הקטנצ'יק שלי, אגב, ממשיך עם הקטע הזה עד היום, חחח... (בן שלוש וחצי, כן?)

    השבמחק
  12. הוא פשוט מקסים! גבר קטן ויפה!!!
    תמשיכי ליהנות ממנו ולהשוויץ בו!

    מירה

    השבמחק
  13. יו הוא כזה מהמם!!!!
    המנשא של לופי מדהים ביותר - עם גילי הראשונה שלי השתמשתי בו המונים לצערי נתתי אותו והוא לא חזר אליי :(

    עניין הגזים לא תמיד מלווה בצרחות אין סופיות אבל אנחנו ההורים לא יכולים להשאר אדישים למראה הקטנטנים שסובלים ככה. אלונה גם מאוד סבלה אבל למזלי יש לנו חברה שהביאה לנו שמן טבעי שהרגיע אותה בכל התקף גזים כזה והיום רק מרימים לה מעט את הבגד היא כבר נרגעת בלי שמן:))

    שיעבור בקלות ועם המון אהבה!!

    השבמחק
  14. נוית שלי
    אני פשוט מהופנתת
    הוא יפיוף אמיתי גזעי גינגי אמיתי
    העיניים היפות כנראה כחולות
    אוהבת המון
    אמא ריטה

    השבמחק
  15. הוא כל כך מתוק הקטן הזה:)

    השבמחק
  16. נוית כמה שהוא גדל ! ואני לא טועה שאני רואה גווני ג'ינג'יות, נכון? אני מתה על ג'ינג'ים :o))
    מקווה שתעברו את תקופת הגאזים במהרה !

    השבמחק

תודה רבה על תגובתך
נוית