תוויות

יום שישי, 13 ביולי 2012

60 שנה בדיגיטלי...

60 שנה עדיין לא זכיתי לחיות...אך לחוות ולשחזר זכיתי במהלך הפרוייקט בו הייתי עסוקה בחודשיים האחרונים.
לקראת יום ההולדת 60 של אמא שלי היו הכנות רבות בהן כל אחד במשפחה לקח חלק.
הכל התחיל בכלל בתכנון האירוע. חשבנו על הפקה פרטית במגרש אצלנו בבית, אך אחרי בירורים רבים הגענו למסקנה שבשביל אמא שלי, שמכירה בערך את כל העולם וחברו עדיף שמשהו אחר יפיק את האירוע ויהיה אחראי על כל הבלאגן...
אז האירוע הועבר לאולם ובמקום להיות עסוקה כל היום בתזמון ספקים ובחירת קייטרינג, התפנתי לעסוק בתחום יצירתי קצת אחר....
החל מהזמנות, לאלבום ועד שלטים לשולחנות.
הכל דיגטלי כמובן עם המון מחשבה ותשומת לב. ובמיוחד המון אהבה.

לפני שאני ממשיכה ומציגה את התוצרים, אני חייבת להודות לגלית חברתי היקרה שהייתה שם לאורך כל הדרך, לתמוך, לייעץ ותמיד ללמד אותי דברים חדשים.
לאבא שלי, שבזכותו קיבלתי אוצר נפלא.כל התמונות בבית, אבל ממש הכל.... סרוקות ומוכנות לעבודה.
לאחיות שלי, שהיו שם לתמוך ופרגן לאורך כל התהליך.
ואחרון חביב, איציק שתמיד שם, תומך ומפרגן, מבצע הגגהה ויודע להמיר מכל פורמט לכל פורמט...
אוהבת את כולכם אחד אחד....

ואחרי ברכות בת המצווה....נמשיך בקטע האומנותי.
וכדי לשתף קצת בתהליך, אני חייבת לספר לכם שבתחילת כל משימה בפרוייקט התלבטתי רבות מה הסגנון ומה אני רוצה להביע דרך העיצוב. אלו היו החלטות קשות, ולטעמי זה החלק הקשה ביותר בתהליך והארוך ביותר. כל השאר, החל מרגע זה, זה רק עניין טכני, אבל התכנון, הקונספט והאלמנטים זה העיקר.
וכמו שחברתי היקרה גלית מלמדת אותי שוב ושוב, השתדלתי לדבר לאורך כל הפרוייקטים באותה שפה.

לפני הכל, ההזמנה.
עדינה ורומנטית...
צד קדמי

 וצד אחורי

אלבום דיגטלי שהיה "ה"פרוייקט שלי במהלך החודש האחרון.
הכל התחיל מסריקת כל התמונות בבית ע"י אבא שלי.
האמת, שזה התחיל מהתמונות של אמא שלי ומהרגע שאבא שלי הבין שהוא לא יכול לשמור את זה כסוד לאורך זמן הוא החליט לאמץ את המשימה הזו כפרוייקט ראשון לפנסייה שלו והוא סרק את כל התמונות בבית.
מהרגע בו קיבלתי את אלפי התמונות לקח לי בערך שבועיים-שלושה רק לבהות בהן ולחשוב מה בדיוק אני עושה אתן.
התחלתי במשימת תיוג כדי שיהיה אחר כך יותר קל למצוא תמונות ולאט לאט התבשל לי רעיון לסיפור באלבום.
כשמתארים 60 שנה, הפתרון הטבעי ביותר הוא לתאר בצורה כרונולוגית כאשר בשלב מסויים זה נהפך להיות סיכום לפי נושאים - בת ואבא, בת ואמא, בעל ואשה, חברים, משפחה....
ואחרי שהרעיון התבשל בראש, מתחילות המחשבות על הסגנון העיצובי.....
אומנם אני חובבת סגנון נקי וסולידי, אך במקרה הזה ממש הרגשתי שצריך קצת יותר מזה... בסוף התקבל סגנון וינטג'י עדין, שלהפתעתי התאים לאורך כל תקופות האלבום.

ולגבי ההדפסה, הפעם החלטתי ללכת עם האלבום עד הסוף, ולהשקיע גם בזה.
אחרי אכזבות רבות מההדפסות של האתרים השונים באינטרנט החלטתי לתת את הכבוד הראוי לאלבום והדפסתי אלבום בסגנון שמדפיסים בחתונות (מה שנקרא מהודר).
אחרי מחקר לא קטן והשוואות מחירים הסתבר שזה הרבה יותר משתלם מכל האתרים השונים והשדרוגים שהם נותנים.
קיבלתי אלבום עב כרס עם כריכה קשה ודפי פוטו עם פתיחה מלאה.




לדפדוף באלבום, לחצו על הלינק למטה (ניתן לגדיל למסך מלא). קריאה מהנה.


כשהאלבום נשלח להדפסה, התפנתי לשאר הפרוייקטים...
מצגת תמונות וברכות.
לשם כך אומנם קיצרתי תהליכים , אבל חייבת לציין שממש לא התפשרתי על התוצאה הסופית.
לפני מספר חודשים גיליתי את האתר Animoto. זהו אתר מדהים שנותן שירות של הכנת סרטונים המשלבים תמונות, סרטונים ומוזיקה כמובן. וכל זאת במספר שלבים קלים ולחיצת כפתור.
במקרה הזה, אני לא אאריך במילים כי התהליך די פשוט, אך צריך לעשות מנוי באתר.
הכנתי 2 מצגות, האחת תמונות:



השנייה, ברכות של המשפחה. (לצפייה לחצו כאן )

ולסיום, קצת נייר...ברכות מאתנו הבנות, אבא שלנו והאחיין שלי.
סיפור הברכות גם לא היה כל כך פשוט....

מאוד רציתי ללכת עם אותו סגנון של הזמנה, וכבר עיצבתי את הכל וממש רציתי להדפיס את זה באופן אכותי, אך לצערי המדפסת שלי שבקה חיים בדיוק ברגע של ההדפסה.
לאחר ייאוש רב החלטתי לשקול להדפיס גם את זה בבית דפוס, אך הפורמט המקסימלי היה גודל של A3.
אך, אני לא יודעת כמה מכם נתקלתם בבעית גודל הפונט...., אך קיבלתי תלונות לא מעטות לאורך השנים שאנשים בוגרים (שלא נאמר מבוגרים...)שהפונט קטן והם לא מבינים. אז החלטתי ללכת על פונט קצת יותר גדול מהרגיל וזה דרש ברכה לא שגרתית.
לבסוף התקבלו להן 2 קיפוליות של 5 קיפולים ואורך של לפחות 60 ס"מ.
אז בלית ברירה ירדתי מהרעיון של הדפסה בבית דפוס, וחזרתי לרעיון של הדפסה בבית.
אך מאחר והמדפסת הטובה שלי כבר לא עבדה חזרתי למדפסת הקשישה (ולמרבה הפלא, האמינה ביותר) והפחתתי גרפיקה כדי לקבל תוצאה טובה ולכן לבסוף קיבלתי ברכה "בשפה קצת שונה" אך עם זאת מעט דומה...
הברכה הודפסה כל גליון של קנסון וכך התקבלה לה קיפולית די ארוכה.
השתלבו להם דפים מדוגמים וכמובן חיתוכים במכונת ה - Silhouette.



כל המתנות התקבלו בברכה.
וההפתעה הייתה פשוט מדהימה.
בהתחלה הייתי בספק שנצליח להפתיע את אמא שלי ולבסוף מי שהופתע זו אני.
אז לאמא היקרה, אין הרבה מה להוסיף מעבר לכל מה שנאמר ונכתב, תמשיכי להיות מדהימה כמו שאת.
אמא, סבתא ובעיקר חברה.

אוהבת מכל הלב
נוית

---------------------------------------------------------------------------------------------------
לצפייה באלבום נוסף שהכנתי לגיל 60 ניתן ללחוץ על הלינק הבא.