אני לא יודעת מאיפה להתחיל ומה לספר....
החלטתי שהפעם אני לא מתנצלת על ההיעדרות שלי. לחיים יש קצב משלהם ולכל אחד מאיתנו יש את העליות והמורדות בחיים שלו שדי מגדירים לנו את את הקצב...
הרבה חוויתי בחודשים שחלפו...עירבוב של עצב עם שמחה, כשלון ואכזבה...אך איפשהו בין כל הרגשות למדתי להכיר את עצמי קצת יותר, להעריך את החיים ומה שיש לי ברגע זה ממש.
להפוך משהו שלילי לחיובי ולהסתכל קדימה בצורה חיובית.
אז כמו שאמרתי, יש הרבה מה לספר ופשוט צריך להתחיל ממשהו ולזרום איתו....
אז הרבה השראת יצירה פרופר לא תקבלו בפוסט הנוכחי, אבל זו התחלה ושימון קצות האצבעות לקראת הפוסטים הקרבים ובאים...
אני אתחיל ואשתף בטיולים אליהם אנחנו יוצאים מדי שבת.
כל שבת בבוקר מוקדשת לטיול. בעבר, קיווינו לצאת לטיולים בצוותא עם חברים, וכשזה לא יצא לפועל היינו די מאוכזבים וזה די השבית את כל חדוות הטיול. לאחרונה, כחלק משינויים רבים אותם אנחנו מנסים לעשות בחיינו, החלטנו שאין צורך בפרטנרים בשביל טיולים, ואם זה משהו שעושה לנו טוב לנשמה ולגוף, אז למה לא...
זמן איכות שלי ושל איציק וכמובן של יואב. אומנם, הוא עדיין לא שותף פעיל בהליכה, אך אני מקווה שזה ישתנה בקרוב.
אז כדי לא לעשות מכל טיול סיפור גדול, לרוב אנחנו מסתפקים גם באיזור חיפה והעמקים. ותאמינו לי שיש מלא מקומות לטייל שעדיין לא מכירים.
ואם מכירים, בכל עונה בשנה זה נראה קצת אחרת, כך שתמיד יש לאן ללכת.
וטיול קצת אחר אותו עשינו לאחרונה, דווקא בדרום הרחוק הרחק מחיפה, היה באילת.
רובנו יורדים לאילת לנפוש בטן גב בים או בבריכה. במקרה שלנו רוב הטיולים לאילת כוללים צלילה. אך הפעם עשינו משהו קצת אחר.
יצאנו לאילת בנובמבר, בדיוק בשבת שלאחר השטפונות שהיו באילת. ובדיוק בזמן כדי לראות אילת קצת אחרת.
במקום לקום כל בוקר עם בגד ים לבריכה, לבשנו את בגדי הטרקים שלנו, מצויידים בתיק ומנשא וטיפסנו על הרים שונים ברחבי אילת.
מסלול אחד עליו אני ממליצה בחום הוא הר שלמה והר יהורם. אך המלצה זו באה עם אזהרה קלה, אין זה מסלול קליל ופשוט, אך עם זאת הוא יפיפה ומאתגר מאוד.
