פוסט זה מוקדש לכל אלא שחולמים על מטבח חוץ, בעלי מטבח חוץ ובכלל...
מטבח חוץ...משהו שידעתי שתמיד ארצה...
אומנם, מעולם לא הייתי מנגליסתית אבל כבר אז כשבנינו את הבית לפני 9 שנים ידעתי לבקש שישריינו לי שטח ברחבה החיצונית בדיוק למטרה הזו.
בזמנו, לא ידעתי בדיוק מה לבקש...אז הרמנו 2 קירות של לבנים כדי לתחום את שטח המטבח.
זמן מה הסתדרתי עם מנגל גז נייד על גלגלים ולא עלה בי צורך למשהו יותר מזה...
ואז ביולי 2015 משהו השתנה...
ניסיתי לשחזר במחשבות איך הגעתי לזה, ופשוט לא עולה לי כלום...
כל מה שאני זוכרת, זה שיצרתי קשר עם אסף (הבעלים של 450C) בנוגע לטאבון.
הוא הזמין אותנו אליו הביתה כדי להתרשם מהטאבון וקיבל את פנינו עם פוקאצה ועגבניות שרי שיצאו מהטאבון.
אותי הוא קנה בעגניות שרי.
אחרי הביקור הזה, יצאתי עם טאבון איטלקי חדש דנדש דגם Bravo 60 מחברת 450C.
בזמנו, האמנתי שכל שיטת הבישול שלי הולכת להשתנות.
הייתי בטוחה שזה הולך להיות קסם וכל מה שאכניס לתוך הטאבון יצא מושלם וטעים.
די מהר גיליתי שזה לא כזה פשוט והתסכול גבר עליי.
חיפשתי ידע בתפעול הטאבון בכל מקום שרק אפשר ואז התחום היה די חדש ולא היה הרבה ממי ללמוד.
בכל מסעדה שהייתי רואה שמשתמשים בטאבון הייתי מציצה מהצד להבין מה מכניסים לטאבון, איך מכניסים ואיך מוציאים משהו לא שרוף...
עם הזמן, אחרי הרבה נסיונות הבנתי שטאבון זה לא "שגר ושכח".
צריך להיות שם לצידו, להשגיח, להזיז קדימה, אחורה ובעיקר להיות עם היד על הדופק.
איפשהו ב 2016 בנינו את המטבח חוץ הראשון בהתאם לתווי השטח שיצרנו בבנייה.
3 קירות הגדירו שטח של 10 מ"ר שיועדו למנגל, טאבון, כירת גז ומשטחי עבודה.
בזמנו, לא הייתי ממש מעורבת בתהליך הבנייה, ואין לי הרבה מידע לגבי השיקולים שנלקחו.
היו רק 2 דברים שהיו לי חשובים, משטח נוח לעבודה עם דברים חמים, וכיור גדול ועמוק.
אני זוכרת שעשינו סקר בין חברות המטבחים השונות כדי להבין סדרי גודל של עלויות והבנו שזה נע בסביבות ה - 100,000 ש"ח למטבח מאובזר לפי מידות.
עלויות כאלו זה משהו שלא היינו יכולים להרשות לעצמו אז (וגם לא היום...)
נלקחה החלטה, ובעלי וחמי לקחו את זה כפרוייקט עצמי.
הם למדו, מאחת החברות שהם ביקרו, שיטת בנייה מסויימת המשלבת משטחי צמנט בורד מכוסים בשליכט והלכו על הרעיון הזה.
הרבה אין לי מה לספר על הבנייה ההיא כי לא לקחתי חלק בכך, אבל אני יכולה לשתף בחוויה שהייתה לי לעבוד במטבח שכזה וכיצד הגעתי למסקנה שצריך לבנות מטבח חדש...
2016, מצב נתון - מטבח בשטח של 10 מ"ר הכולל טאבון bravo 60 , מנגל GrandHall , כירת גז חזקה, משטח נירוסטה מושלם לעבודה עם דברים חמים, כיור רחב וארונות לאחסון.
אין ספק שזה היה מטבח מאובזר וחלום של רבים. לא היו לי תלונות...
דבר ראשון שעשיתי היה להעביר את כל כלי הבישול והעבודה שרכשתי לטאבון לארונות חוץ.
די מהר גיליתי שזו הייתה טעות מספר אחת שלי בעבודה עם מטבח חוץ.
הארונות לעולם לא ממש אטומים, לא למים ולא לשאר מזיקים.
וכשראיתי שמשהו אכל לי את הכפתורים של המדחום לטאבון הבנתי שזה הרגע לאסוף את כל הפקלאות ולהכניס את כל הכלים בחזרה הביתה.
הארונות נהפכו להיות יתומים וכמעט ולא נגעתי בהם.
בשלב זה נשארתי עם 4 מטר של משטח המיועד הן לעבודה שוטפת והן לאחסון ציוד הנדרש לעבודה בחוץ.
כל זה לא הפריע לי והייתי מאושרת עד הגג שיש לי את המטבח הזה.
ביולי 2017 הגעתי לסדנה ראשונה אצל בת חן, שם חוויתי לראשונה אירוח שפתאום היה נראה לי שפוי ומותאם לחוץ.
בת חן הצילה אותי מהתסכול הרב שצברתי בשנתיים האחרונות ואיפשרה לי להתאהב מחדש בטאבון שרכשתי.
באירוח חוץ ההתארגנות היא אחרת מאירוח שרובנו מכירים בבית.
באירוח בבית הכולל תבשילים וסלטים אפשר להגיע למצב שהכל מתוזמן יחדיו ויוצא לאורחים.
ארוחת חוץ, זו ארוחה מתגלגלת. ארוחה כזו שכל פעם יוצאת מנה חדשה.
ארוחה בה המארח כל הזמן מכניס ומוציא משהו מהאש.
כמעט ובלתי אפשרי להיות באמת עם האורחים ולכן החיבור בין המארח ולשאר האורחים הוא הכרחי.
בת חן בנתה את מטבח החוץ שלה סביב הטאבון, כאשר יש אי גדול המאפשר לה להיות מצד אחד ולאורחים מצד שני.
כשראיתי את זה לראשונה ממש התלהבתי מהסידור הזה ופתאום גיליתי שהכל יכול להיות הרבה יותר נינוח וכיפי בצורה הזו.
מאז הייתי בעוד 2 סדנאות אצל בת חן ומכל סדנה יצאתי עם עוד תובנה לאיך להתנהל במטבח החיצוני.
אילו כלים אני צריכה איתי, איזה דברים אפשר להכין מראש ומה קריטי לעשות בזמן שהאורחים נוכחים כדי לקבל את התוצאה הטובה ביותר.
עם הזמן נהייתי יותר יעילה והבנתי שאי אפשר גם להיות במטבח בפנים וגם בחוץ.
גם בני הבית הבינו עם הזמן שכשאני בחוץ רצוי וכדאי מדי פעם לבוא ולוודא שאני לא צריכה משהו מבפנים ולמדו להושיט יד.
השתדלתי לעשות את כל ההכנות המקדימות שהצריכו את מטבח הפנים לפני שיצאתי, אבל תמיד יש פספוסים וצריך לרוץ מהר להביא משהו מהבית.
הנוכחות לצד הטאבון היא קריטית בשלבים מסויימים וחבל לגלות באותו רגע שחסר לך משהו.
עם כל התובנות והחוכמה שצברתי, אני חייבת להודות שלא משנה כמה הכנות עושים ואיזה סידור יש למטבח, אירוח חוץ מצריך שינוי גישה הן מצד המארח והן מצד האורחים.
2 הצדדים חייבים להבין שזה משהו אחר, חוויתי, סוג של show.
אין הרבה משמעות לשולחן ערוך.
אין לצפות שכל המנות יצאו בבת אחת למרכז השולחן.
זו ארוחה מתגלגת בה מנות יוצאות כל הזמן...
זו הזדמנות לעצור לרגע, לעשות מינגלינג, לשתות ולתת לזמן לעבור בכיף.
מבחינתי, מה שהוביל לשינוי הגדול במטבח היה ביקור בסדנה אצל רעות עזר.
שם חוויתי אירוח שאין קודם לו וזה נתן לי המון השראה.
למזלי, יש לי בן זוג סופר מפרגן...רק ראה שחזרתי בעננים מהסדנה של רעות וכבר העלה את האופציה לעשות שינוי במטבח.
הפעם, בשונה מבניית המטבח הקודם, לקחתי על עצמי את תפקיד התכנון באופן בלעדי ולקחתי חלק משמעותי גם בביצוע.
הכל התחיל מתכנון במחשב כאשר החשיבה שהובילה אותי הייתה חיבור ביני לבין האורחים.
לרתום אותם לתהליך הכנת הארוחה, שיוכלו לעמוד לצידי או מולי, לקחת חלק בהכנה או סתם להסתכל מהצד ולנהל שיחה.
היה לי ברור שצריך להיות אי מרכזי שמצד אחד אני אעבוד ומצד שני יהיה ניתן לשבת.
את התכנון התחלתי במחשב.
התחלתי ללמוד sketchup ותוך מספר שעות הייתה לי סקיצה ראשונית המדגימה את העימוד של הדברים והממדים האפשריים.
הדבר הראשון שעשיתי היה לשבור את 2 הקירות ולקבל שטח של 30 מ"ר.
ככה כבר שילשתי את השטח של המטבח.
הגדרתי 2 איזורים מרכזיים:
1. משטח עבודה הכולל את כל המכשירים ברצף - מעשנה, מנגל, כירת גז וטאבון
2. אי רחב ידיים המיועד לעבודה וישיבה של אורחים מהצד השני.
השלב הבא היה לפענח איך בונים מטבח כזה?
מה שידעתי בטוח שאני לא רוצה, זו בנייה כמו שהייתה במטבח הקודם.
לא רוצה ארונות סגורים, רוצה כמה שיותר פתוח.
אחד המטבחים האהובים עליי הם מטבחי החוץ של חברת my outdoor.
אני מעריצה את מיכל קורן ואת האידיולוגיה שהיא מביאה כחלק מהמותג של החברה.
מעבר לזה שהם מקימים מטבחים מהממים לטעמי, הם מלווים את מי שרוכש מהם מטבח בתחילת הדרך ומלמדים אותו כיצד עובדים במטבח חוץ, מה שאני נאבקתי עימו רבות בתחילת הדרך.
אז לקחתי הרבה השראה מהמטבחים האלו.
במקרה שלי, ידעתי שכל דבר חייב להיות במימדים הרבה יותר גדולים ממה שהם מייצרים.
התחלנו בחיפושים אחרי חומר אפשרי לעבודה והגענו לכמה פוטנציאלים - לוח אדריכלי של SHERA או משטחי HPL שזה סוג של פורמייקה עמידה מאוד.
חשוב לי לציין ולהדגיש למי שירצה ללמוד מהתהליך של הבנייה, שכל השיקולים שנעשו בתהליך נעשו מתוך מחשבה שאנחנו רוצים לבנות תחת תקציב מוגבל ולא להשתגע.
ברור לכולם שכשאין מגבלה של כסף, הכל אפשרי וכנראה התוצאה הסופית יכולה להתקבל אחרת...
לאחר השוואת מחירים בין משטח הבטון האדריכלי ומשטח הפורמייקה החלטנו ללכת על האופציה של הבטון.
300 ש"ח למטר במקום 1500 לטובת הבטון.
ועכשיו הגיע שלב הפיענוח - איך בכלל בונים עם החומר הזה?
למזלי, יש לי את האיש למשימה!
חמי הוא "חיים הבנאי", אין דבר שהוא לא יודע לפתור והכל בנחת רוח ורוגע.
תוך זמן קצר הוא מצא את הפרופילים המתאימים כדי ליצור את החיבור בין הלוחות לבניית הניצבים.
את הרעיון לבניית הקונסטרוקציה של האי מעץ קיבלנו מהחברה ממנה הזמנו את המשטחים (מאל"מ) וזה התגלה כטיפ טוב שפישט מאוד את תהליך הבנייה. החלופה הראשונה שחשבנו עליה הייתה קונסטרוקציה מברזל.
ברגע שהכל היה ידוע, התחלנו עם ההריסות.
כשהורדנו את הקירות פתאום התגלה שיש הפרש משמעותי בגבהים של הריצפה משני צידי החומה שהייתה בנויה.
תגלית זו הובילה אותנו לפרק לגמרי את כל הקרמיקה ולהוסיף עוד עלויות למטבח.
היתרון שיצא מכל התגלית הזו, שעכשיו היה קל יותר לעשות שינוי נרחב יותר באינסטלציה ולהוסיף נקודת מים לכיור נוסף באי. משהו שהתברר כאחד הדברים המוצלחים במטבח.
פירוק הריצוף הוביל אותנו להוצאה לא צפויה, קרמיקה לריצפה.
הרגשתי שאני חוזרת לימי בניית הבית בה היו לנו בחירות לרוב.
לא זוכרת איך שרדנו את התקופה הזו ואיך היינו מסוגלים לעשות כל כך הרבה החלטות...
בסך הכל לבחור קרמיקה לריצפה וזה הרגיש מטלה לא פשוטה...
שוב, יש לקחת בחשבון שאנחנו לא רוצים להשתגע בעלויות!
בסוף נבחרה 2 סוגי קרמיקה, אחת בצבע בהיר והשנייה מדוגמת ליצירת שטיח באמצע החלל.
יצרתי פריסת קרמיקה לרצף ויצאנו לדרך.
השטיח שתכננתי לא יצא באמצע כמו שרציתי. למה?
בכל שלב בתהליך הבנייה יש למדוד בשטח! ולא להשאר עם השרטוטים על הדף (במחשב במקרה שלי...). ההוראה שנתתי לרצף להתחיל את השטיח היה מהקצה הקיצוני של המטבח שנקבע בסופו של דבר באופן שרירותי ולא מהקיר שהיה וודאי.
אחרי שברון לב קטן והבנה שזה לא כזה נורא המשכנו הלאה...
סידרנו נקודות חשמל כדי שיהיה נוח לעבוד במטבח מכל כיוון, גם בצד של הקיר וגם באי משני הצדדים.
סידרנו 2 נקודות ביוב ל - 2 כיורים אחד בכל איזור.
בשלב זה משטחי הבטון האדריכלי הוזמנו לפי גדלים שתכננתי בתוכנית הבנייה.
משטחים אלו הם משטחי בטון בגודל של 240X120 ס"מ ובעובי של 12 או 15 מ"מ.
עלות משטח אדריכלי הינה 250 ש"ח למשטח 12 מ"מ ו 300 ש"ח ל 15 מ"מ
עלות החיתוך הינה 25 ש"ח למטר חיתוך.
לחיפויים ולניצבים לקחנו משטחים של 12 מ"מ ולמדפים 15 מ"מ.
סה"כ הגיעו 18 לוחות במשקל של 1 טון.
היום בו הגיעו המשטחים היה יום סופר מרגש עבורי.
סוף סוף הפרוייקט עבר לשליטה מלאה שלנו ואין יותר תלות בבעלי מקצוע נוספים.
כדי להוזיל בעלויות לוחות הבטון וויתרנו על הכנת פאזה במפעל ולקחנו את זה על עצמנו.
זאת כמובן אחרי שהבנו שיש לנו את המכשיר כדי לעשות זאת (רוטר).
אחרי כמה שעות עבודה כל המשטחים היו עם פאזה מוכנים לשימוש.
התחלנו במיקום הלוחות לפי החיתוכים ואז התגלתה
נקודת חשמל אחת לא יצאה במקום של החיתוך.
זו לא הייתה טעות בתוכניות אלא טעות של המפעל...
בשלב זה החלטנו שאין מצב שחוזרים למפעל ומעכבים את הכל בשביל נקודה אחת...
זוכרים שאמרתי לכם שאצל חמי לכל דבר יש פתרון ברוגע?...
הוא הסיט את הלוח לצד וחצב שוב בקיר נקודה חדשה.
אחרי שהלוחות הוצמדו לקיר עברנו לשלב חשוב לאטימות המשטחים עם סילר.
מפה, סוף סוף התחילה הבנייה בפועל.
הבנייה שהייתה צמודה לקיר הסתמכה על קיבוע של הרגליים לריצפה ולקיר עם פרופיל אלומיניום.
בכדי ליצור רגל חזקה וחזות של 4 ס"מ עובי, הצמדנו 2 לוחות ע"י שימוש בפרופיל אלומיניום U בעובי של 15 מ"מ.
רק בסיום בניית 2 רגליים הצלחנו להבין את העיקרון ולחתוך את הפרופילים נכון וליצור פס נע של עבודה.
על הדרך עלה הצורך להתמודד עם מגבלות השטח של הגז.
יש לקחת בחשבון כשיוצאים לפרוייקט כזה באופן עצמאי שכדאי שיהיו ברשותכם כמה כלים חיוניים, במקרה של חיתוך המשטחים, דיסק יהלום.
בכל שלב בדקנו שאנחנו בסדר עם המשטחים שהוזמנו.
סימלצנו עם המדפים כדי לוודא שאכן נותר מקום לטאבון כמו שתוכנן.
קצת איתגרתי בתכנון את היכולת לצופף את הכל אחד לשני.
למזלי, הייתה לנו את היכולת להיות גמישים על הדרך בבניה.
לתיקון הטעות הזו, פשוט חתכנו את המדף האחרון בהתאם למקום שנותר.
כשכל הנצבים היו במקום, עברנו למדפים שחוברו לניצבים ע"י שימוש בזוית אלומיניום של 5 ס"מ.
בשלב זה, צד אחד מוכן!
עכשיו נותר לבחור משטח.
אחרי שהבנו שהמשטח האדריכלי יחסית רגיש ויצריך טיפול תקופתי עם סילר, נירוסטה ירדה מהפרק עוד בתחילת הסיפור, אז בחרנו למשטח הזה שיש.
במקרה של שיש לחוץ, הבחירה הנכונה היא משטח גרניט פורצלן.
כחלק ממאמצנו להוזיל עלויות, התעניינו באבן קיסר על אף שהצבע שלה דוהה בחוץ.
בסוף לאחר בירור עלויות גילינו שההפרש לא כזה משמעותי והזמנו גרניט פורצלן.
בשלב הזה, עברנו לצד השני.
הפעם, הבנייה שונה לחלוטין. אין קיר תומך.
מדובר באי במימדים של 4 מטר על 1.6 מטר, כאשר מצד אחד יש מדפים פתוחים ומצד שני איזור ישיבה מרווח.
מה שאומר שנותר שטח של 400X45 ס"מ לבניית קונסטרוקציה מעץ וברזל שנועד לתמוך במבנה הזה.
בשלב בו הגענו לבניית הרגליים וחיבור המדפים, כבר היינו מומחים.
במקרה של משטח זה, בחרנו לחפות עם קרמיקה כדי להוזיל עלויות.
הקרמיקה הונחה על משטח צ'מנט בורד 8 מ"מ שקיבל חיזוק עם אותו פרופיל אלומיניום שהיה בשימוש עבור המדפים.
כנגד כל סיכויי הקורונה, זכינו שהרצף שלנו יגיע למשימה אחרונה להדבקת הקרמיקה למשטח.
לסיומת של הקרמיקה השתמשנו בפרופיל דקור אלומיניום צבוע אפור.
בסוף, לפינלה, השיש הגיע! אחרי יומיים של התקנות, השיש הותקן והמטבח יצא מושלם.
עדיין יש פינשים שיצטרכו לחכות עד סוף הסגר, בעיקר פרזול. אבל מבחינתי, אני מכריזה על פרוייקט זה כהצלחה מסחררת.
מבחינת עלויות,
יש לקחת בחשבון שבשטח של המטבח הייתה קיימת פרגולה שהיא סופר קריטית לעבודה ובלעדיה לא הייתי שורדת בחוץ.
הספקתי כבר לארח פעמיים במטבח וזה היה מושלם, בדיוק כמו שחלמתי.
אתם מוזמנים לסטורי באינסטאגרם לראות תמונות נוספות מתהליך הבנייה
זה היה פרוייקט משפחתי, שהצריך מכל אחד מאיתנו לתת מעצמו ולתרום.
מודה שהתקופה הזו, בה כולנו בבית, איפשרה לפרוייקט הזה להתקדם בקצב קצת יותר מהר מהרגיל.
מבחינתי זה היה חלום שהתגשם והתאפשר בזכות 2 אנשים יקרים לליבי שבלעדיהם לא הייתי זוכה בו.
לסיכום פרוייקט שכזה,
בנייה עצמית וניהול פרוייקט בסדר גודל שכזה הוא לא דבר שיש להקל את הראש.
היו שלבים בבנייה שהיה הכרחי שיהיו עוד זוג ידיים, לתמוך, להרים ולהחזיק.
שלב התכנון הוא סופר קריטי ואין לזלזל בו, במיוחד אם בוחרים באופציה של לוחות הבטון ומזמינים פלטות חתוכות לפי מידה.
מודה, שעם כל הזמן שביליתי מול ה - sketchup עדיין היו מספר פספוסים שגילינו בזמן הבנייה והיו יכולים להמנע אם היינו חושבים על כל הפרטים עד הסוף...
כל אחד מאיתנו יצא עם התובנות מהפרוייקט הזה ועם סיפוק אדיר שזה משהו שאנחנו עשינו לבד!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה על תגובתך
נוית