תוויות

יום שני, 3 באוקטובר 2011

מתוק לחג

הפעם, לראשונה מזה זמן רב...הצלחתי לעמוד ביעדים שהצבתי לעצמי לקראת החג...
ייתכן שחלק מהעניין זה שהייתי קצת יותר ראלית מבחינת היכולות שלי, אבל עדיין אני מרגישה שלאט לאט אני משתפרת בעמידה ביעדים.

למי שעוקב, משימה אחת כבר הושלמה - כרטיסי שנה טובה.
והיעד הבא - משלוח מנות עשיר בכל טוב עם נגיעות של דבש (כמעט בכל דבר....).

הכל נאפה במידות קטנות ונארז באריזות עם מגע אישי.


יום שני, 26 בספטמבר 2011

רגע לפני החג....

רגע לפני החג, לפני המתנות והארוחות המפנקות, החלטתי להעניק ערכת כרטיסים לקרובים לליבי.
2 עיצובים צבעוניים וצעירים בנפשם. 5 מכל אחד, סה"כ עשרה לסט, מכובד לא?!

יום ראשון, 4 בספטמבר 2011

יום הולדת - יואב בן שנה

ב - 4 לספטמבר ב - 3:12 לפנות בוקר יואב הגיע לעולם.
במשקל של 2960 גרם ומספר מועט של שערות זהובות...

היום, אחרי שנה, הילד הפצפון הפך להיות גבר גדול, שובב אמיתי עם אופי, שמחת חיים ותיאבון גדול.
הילד מפלרטט עם כל עובר אורח ובמיוחד עם הצד הנשי... אין ספק שהילד יודע מה טוב לו :-)

את יום ההולדת הנוכחי, החלטתי לחגוג בקטנה, אחרי הכל, ילד בן שנה, לא ממש מבין או זוכר והחגיגה בסופו של דבר יותר להורים מאשר לילד.
בשבילי, החגיגה היא יומיומית. לקום בבוקר וללכת לישון עם חיוך וצחוק מתגלגל לא כל אחד זוכה.

אז לכבוד יום ההולדת החלטתי ללכת על מוטיב הינשופים.
אני יודעת שזה קצת פאסה...אבל הם פשוט קרצו לי ולא יכולתי לעמוד בפיתוי.

עיצבתי לו בגד גוף לבן במלוא הצבעוניות האפשרית.
ינשוף המחזיק בלונים בשלל צבעים וכמובן הספרה 1 מהווים את האפליקציה בחזית של בגד הגוף.
הבלונים זכו לניפוח קל ע"י מילוי אקרילן.
ובגב בגד הגוף ישנו הדפס עם ינשוף נוסף ועוגה עם נר אחד וכיתוב "אני בן שנה".

יואב יצא היום מהבית עליז ושמח למשפחתון לובש בחגיגיות את בגד הגוף המהווה את בגדי יום ההולדת.


יום ראשון, 31 ביולי 2011

ציפורים ופרפרים

אני יודעת שאני לא מספיק פה...
יצירה מתגנבת לה פה ושם לסדר היום שלי , אבל לא כמו שהייתי רוצה.
הפסקתי להילחם עם המצב, בתקווה שהכל זמני ואוטוטו המצב עומד להשתנות לטובה.
ניסיתי להסביר לאחיין שלי מתי הוא יוכל לבוא לבקר בבית החדש, ומאחר ואין לו עדיין ממש תחושת זמן ציינתי בפניו נקודות דרך עד היעד...זה יהיה כשתעלה לכיתה ב' ואחרי החגים ואחרי יום הולדת שלי ושלך ושל יואב ושל סער ושל עומר...בקיצור נוצרה לה טבלת יאוש קטנה. ובכל פעם שהוא מדבר איתי בטלפון הוא שואל אותי אם הגיע הזמן...ואני חוזרת על ציוני הדרך....
אז גם פה, אני חוזרת ואומרת...המצב ישתפר...אני מבטיחה לחזור ובגדול, ובנתיים אני מנצלת את הזמן ללמוד דברים חדשים (עוד כלים מהעולם הדיגיטלי, סריגה, ריקמה ועוד....).

ובינתיים, כמו שאמרתי, רגעי יצירה מעטים מתגנבים להם לסדר היום שלי.
כחלק מצוות העיצוב של נתנאלה נתבקשנו לעצב כל דבר העולה על דעתנו מחבילת ניירות אחת.
מחשבות ותכנונים לחוד ומעשים לחוד...כל מה שהצלחתי לעשות זה כרטיס אביבי.
הפעלתי את מכונת ה - silhouette שלי (הדבר היחיד שפועל אצלי לאחרונה), חתכתי פרפרים ומסגרת , קצת מכונת תפירה והרי כרטיס ברכה.

מוטיב הפרפרים לא בא לי ככה סתם. הכרטיס נועד כחלק ממתנה לגננת של יואב.
בגיל 4 חודשים התחלתי לחפש ליואב מסגרת לקראת חזרתי לעבודה. זו הייתה משימה לא קלה, ואני בטוחה שכל אמא תזדהה איתי כשאני אומר שזה לא קל לראות את הילד שלך מופקד בידי אדם זר ולהאמין שהוא יכיר את הילד שלך כמו שאת מכירה ויתן לו חום ואהבה כמו שאת נותנת לילד שלך.
אחרי סיבוב במספר לא מועט של גנים ומשפחתונים נפלה לידי המלצה שהיום אני יודעת שהיא הרבה יותר מסתם מתנה.
עם כל האהבה שלי להורים שלי ולהורים של איציק, אני יכולה באמת ובתמים לאמר שבעלי המשפחתון של יואב הם סבתא וסבא שלישיים.
נדיר לפגוש אנשים כאלו בחיינו. זוג מדהים ואוהב שלוקח תחת חסותו כל משפחה כאילו הם הילדים והנכדים שלו.
כל כך הרבה אהבה, תמיכה ועזרה בלי גבולות.
היום אני יודעת שרק בזכותם אני יכולה ללכת לעבודה ולחזור בשעות שאני חוזרת ולהרגיש שלמה שיואב בידיים טובות, ידיים שאוהבות ומפנקות אותו בלי סוף.

אז כאות הוקרה קטנה...החלטתי להכין לבעלת המשפחתון נרתיק קטן עם מוטיב אהוב עליה - ציפורים.
ובכרטיס - פרפרים.



יום שבת, 25 ביוני 2011

ברילה ישירות מהשף

אני משערת שחלקכם זוכר את התחרות בה השתתפתי. 
כמו שאתם מנחשים, מאחר ולא הייתה איזו הודעה דרמטית, לא זכיתי בתחרות.
קיבלתי זאת ברוח ספורטיבית ובהזדמנות זו נחשפתי לכמה קליפים של משתתפים שממש הפתיעו אותי ביצירתיות.

וכמובן שבכל התהליך נהנינו (אני ואיציק) מאחד המאכלים האהובים עלינו - פסטה.

לפני חודש בערך, אני זכיתי לפינוק מיוחד, ארוחה מפנקת על טהרת הפסטה, והשף, מי אם לא, השף הראשי של ברילה, שהגיע הישר מאיטליה, רוברטו מאסי.
זו הייתה חוויה קולינראית מיוחדת במינה. 
רוברטו לא רק חשף בפנינו (אני ועוד חבורה של בלוגרים שאוהבים אוכל) את סודות הבישול האיטלקי, מסתבר שהבנאדם סימפטי באופן מיוחד, מלא שמחת חיים ואפילו בדרן.

הפתיע אותי שרוב הבלוגרים שהוזמנו לארוחה לא ממש התחברו למידת העשייה של הפסטה. 
ציפיתי מאנשים שמבינים באוכל ואוהבים להכין ולאכול אוכל, ידעו שמנת פסטה איכותית חייבת מידת עשייה אל-דנטה. 
אני ואיציק כבר שנים שכחנו מפסטה ישראלית עליה גדלנו. פסטה שבישלו עד מוות ועוד הוסיפו שמן כדי שלא תדבק.
היום, הפסטות האיטלקיות המיובאות לארץ כל כך איכותיות שאינן מצריכות שום תוספת למים, פרט לכמות אדירה של מלח, בערך כמו המליחות של הים. ולגבי מידת העשייה, פשוט תציצו מאחורי הקופסא, הזמן שמצויין שם, זו בדיוק המידה הנכונה.

מסתבר, שהבישול האיטלקי מסתכם בפשטות.
מה שחשוב זה המרכיבים, שיהיו כמה שיותר טריים ומהתוצרת המקומית.
הפסטות שרוברטו הכין לנו היו טעימות להפליא ופשוטות להכנה במיוחד בגלל האידיולוגיה של הפשטות.

יום שישי, 24 ביוני 2011

עדיין כאן...

נעלמתי לרגע או שתיים....

החיים כאמא קובעים סדרי עדיפויות שונים.
ובין תמרון כאמא ובנייה של בית, הרבה זמן פנוי לא נשאר.
שלא תחשבו לרגע שאני מתלוננת, אין מאושרת ממני. 
אפילו כשיואב מעיר אותי באמצע הלילה, אי אפשר לרגע להתעצבן או לכעוס כשרואים אותו עומד על כפות הרגליים במיטה מחזיק את מעקה המיטה כאילו הוא מאחורי סורג ובריח, מת לצאת מה"בית כלא" בו הוא נמצא.
אני חושבת שמה שבעיקר מכביד כרגע על החיים שלי, זה החיים בבית כל כך קטן כשאני יודעת שאוטוטו המצב הולך להשתנות, אבל ממש לא יכולה לחכות לזה כבר.
כל דבר שלא מסתדר, מיד עולה הטענה.... "אם היינו בבית החדש, היה לי....", " אם היינו בבית החדש, הייתי מצליחה...."
אז הבנייה של הבית מתקדמת. השלד גמור ועכשיו זו ההחלטה הגורלית לגבי הריצוף.
אני יודעת שרבים רואים את השלב של הבחירות כמשהו כיף, אבל אני חייבת לציין שזה קצת מעיק ומעייף.
אולי אם היינו בונים עם תקציב בלתי מוגבל זה היה קצת יותר קל, אבל עדיין, לעולם לא נדע אם ההחלטה שלנו טובה. הן עיצובית והן מבחינה פרקטית, עד היום בו נכנס לבית.
בינתיים, אני נהנית לראות איך הבית מקבל צורה מיום ליום, מדמיינת את עצמי בכל פינה בבית ובטוחה שזה יוביל לשינוי משמעותי בחיים שלנו.
אז אפשר לאמר שיש יצירה כלשהי בחיים שלי.
גם לתפור יוצא לי מדי פעם. לא משהו יותר מדי משמעותי, אבל מנסה לשמור על היצירה על גחלת קטנה.


ובינתיים למי שרוצה לצאת לטייל בשבת, אני ממש ממליצה על נחל כזיב.
מסלול נהדר לכל המשפחה, רוב המסלול מוצל ומלא בבריכות קרירות נהדרות לשיכשוך ואף לשחייה.



שיהיה שבוע נפלא לכולם