אני מאוהבת....

המפגש הראשון שלי עם מכשיר ה - silhouette שלי היה ב - 2009! וואו, מי היה מאמין שהזמן ככה טס...
מאז היו לנו חוויות רבות ביחד, אך רובן הסתכמו בנייר ונסיון בודד עם בד.
השנה החלטתי סוף סוף להעיז ולנסות דברים קצת חדשים ולנצל את הייעוד האמיתי של המכשיר - חיתוך מדבקות וניל.
מדבקות כבר רכשתי מאוגוסט , אבל איכשהו עד היום דחיתי את השימוש בהן בגלל 1001 סיבות.
לא יודעת ממה חששתי ולמה היו לי כל כך הרבה תירוצים? כי מהרגע ובו סוף סוף העזתי, לא הבנתי איך לא עשיתי את זה לפני כן...

הפרוייקט הראשון שנבחר מבין כל הרעיונות המיועדים למכונה היה שלטים לשערי הכניסה לבית.
ודווקא פרוייקט זה לא נעשה מאוסף הונילים שרכשתי, את הפרוייקט הזה אני מקדישה לחברתי היקרה יעל שכרגע בוודאי מגחכת בחצי חיוך מהתלהבותי ממשהו שהיא חווה כל יום בעבודה.

את השלטים תכננתי ב - Illustrator וחתכתי במכונה.
האמת, בפרוייקט הזה גם בדקתי לראשונה את התוכנה שמגיעה עם המכשיר (רציתי לבדוק מהם ההגדרות המדוייקות לכיוונון המכונה עבור וניל) ואני חייבת לציין שהיא לא פחות טובה מה - Illustrator.

פורים שמח

המון המון זמן חלף מאז הפעם האחרונה שהייתי פה....ועל כך עמכם הסליחה.
יש לי סיבה טובה, מבטיחה :-)

לפני כחודש, סוף סוף עברנו לביתנו החדש.
זו הייתה משימה לא קלה, שלעיתים הייתה נראית כמעט בלתי אפשרית, אבל בסוף הכל הסתיים לטובה.
קניית קרקע ובנייה עצמית היא הרפתקאה לא קטנה, אך למזלנו זכינו במתנה נפלאה והיא ההורים שלנו.
אני לא יודעת אם היינו במצב בו אנחנו נמצאים ללא עזרת ההורים שלנו. ובמיוחד בזכות אדם אחד אותו אני לומדת להכיר כל יום מחדש ובכל יום נדהמת מרמת הנתינה שלו, הרי הוא חמי היקר.
בזכותו, אנחנו גרים היום בבית שכולו מעשה ידינו (או יותר נכון שלו...) מבחירת הקרקע ועד המסמר האחרון בקירות.
למדנו הרבה מתהליך הבנייה הזה וטיפים ועצות יש לי בלי סוף... אבל אני לא בטוחה שזה משהו שמעניין את כל הקוראים בבלוג, אז אני אשאיר את זה פתוח ואם יהיו שאלות אני אשמח לענות.

ועכשיו, כשסוף סוף התאקלמנו בבית וכל אחד קיבל את הפינה שלו אני לאט לאט חוזרת לשגרה.
רשימת ה"שאיפות" שלי די ארוכה, ורעיונות חדשים צצים לי בכל שעה ביממה, אך אני מנסה לקחת את הזמן ב - easy ולהנות מהעשייה.


ובתור סיפתח ובהקשר לחגים, יש לי תחפושת להציג...
הכל מתחיל מהעולם המופלא שנקרא Pinterert, שם גיליתי אוצר נפלא של רעיונות לתחפושות.
הבחירה לא הייתה פשוטה, אך בסוף הוחלט על פינגווין.
מקור התחפושת לקוח מכאן.
כמובן שניסיתי להפוך את היצירה הזו ליצירה קבוצתית...מבחינתי תמיד עדיף לעבוד בצוותא.
אז שידכתי לי חברה למשימה ועל הדרך הצעתי לאחותי שאכין גם לאחיין הקטן שלי.
מפה לשם...יצא שהכנתי 3 תחפושות (עם עזרה לא קטנה מהחברה).
איציק הצהיר שחדר העבודה נראה כמו Sweatshop.

מתוק לחג

הפעם, לראשונה מזה זמן רב...הצלחתי לעמוד ביעדים שהצבתי לעצמי לקראת החג...
ייתכן שחלק מהעניין זה שהייתי קצת יותר ראלית מבחינת היכולות שלי, אבל עדיין אני מרגישה שלאט לאט אני משתפרת בעמידה ביעדים.

למי שעוקב, משימה אחת כבר הושלמה - כרטיסי שנה טובה.
והיעד הבא - משלוח מנות עשיר בכל טוב עם נגיעות של דבש (כמעט בכל דבר....).

הכל נאפה במידות קטנות ונארז באריזות עם מגע אישי.

רגע לפני החג....

רגע לפני החג, לפני המתנות והארוחות המפנקות, החלטתי להעניק ערכת כרטיסים לקרובים לליבי.
2 עיצובים צבעוניים וצעירים בנפשם. 5 מכל אחד, סה"כ עשרה לסט, מכובד לא?!

יום הולדת - יואב בן שנה

ב - 4 לספטמבר ב - 3:12 לפנות בוקר יואב הגיע לעולם.
במשקל של 2960 גרם ומספר מועט של שערות זהובות...

היום, אחרי שנה, הילד הפצפון הפך להיות גבר גדול, שובב אמיתי עם אופי, שמחת חיים ותיאבון גדול.
הילד מפלרטט עם כל עובר אורח ובמיוחד עם הצד הנשי... אין ספק שהילד יודע מה טוב לו :-)

את יום ההולדת הנוכחי, החלטתי לחגוג בקטנה, אחרי הכל, ילד בן שנה, לא ממש מבין או זוכר והחגיגה בסופו של דבר יותר להורים מאשר לילד.
בשבילי, החגיגה היא יומיומית. לקום בבוקר וללכת לישון עם חיוך וצחוק מתגלגל לא כל אחד זוכה.

אז לכבוד יום ההולדת החלטתי ללכת על מוטיב הינשופים.
אני יודעת שזה קצת פאסה...אבל הם פשוט קרצו לי ולא יכולתי לעמוד בפיתוי.

עיצבתי לו בגד גוף לבן במלוא הצבעוניות האפשרית.
ינשוף המחזיק בלונים בשלל צבעים וכמובן הספרה 1 מהווים את האפליקציה בחזית של בגד הגוף.
הבלונים זכו לניפוח קל ע"י מילוי אקרילן.
ובגב בגד הגוף ישנו הדפס עם ינשוף נוסף ועוגה עם נר אחד וכיתוב "אני בן שנה".

יואב יצא היום מהבית עליז ושמח למשפחתון לובש בחגיגיות את בגד הגוף המהווה את בגדי יום ההולדת.

4 לספטמבר

ציפורים ופרפרים

אני יודעת שאני לא מספיק פה...
יצירה מתגנבת לה פה ושם לסדר היום שלי , אבל לא כמו שהייתי רוצה.
הפסקתי להילחם עם המצב, בתקווה שהכל זמני ואוטוטו המצב עומד להשתנות לטובה.
ניסיתי להסביר לאחיין שלי מתי הוא יוכל לבוא לבקר בבית החדש, ומאחר ואין לו עדיין ממש תחושת זמן ציינתי בפניו נקודות דרך עד היעד...זה יהיה כשתעלה לכיתה ב' ואחרי החגים ואחרי יום הולדת שלי ושלך ושל יואב ושל סער ושל עומר...בקיצור נוצרה לה טבלת יאוש קטנה. ובכל פעם שהוא מדבר איתי בטלפון הוא שואל אותי אם הגיע הזמן...ואני חוזרת על ציוני הדרך....
אז גם פה, אני חוזרת ואומרת...המצב ישתפר...אני מבטיחה לחזור ובגדול, ובנתיים אני מנצלת את הזמן ללמוד דברים חדשים (עוד כלים מהעולם הדיגיטלי, סריגה, ריקמה ועוד....).

ובינתיים, כמו שאמרתי, רגעי יצירה מעטים מתגנבים להם לסדר היום שלי.
כחלק מצוות העיצוב של נתנאלה נתבקשנו לעצב כל דבר העולה על דעתנו מחבילת ניירות אחת.
מחשבות ותכנונים לחוד ומעשים לחוד...כל מה שהצלחתי לעשות זה כרטיס אביבי.
הפעלתי את מכונת ה - silhouette שלי (הדבר היחיד שפועל אצלי לאחרונה), חתכתי פרפרים ומסגרת , קצת מכונת תפירה והרי כרטיס ברכה.

מוטיב הפרפרים לא בא לי ככה סתם. הכרטיס נועד כחלק ממתנה לגננת של יואב.
בגיל 4 חודשים התחלתי לחפש ליואב מסגרת לקראת חזרתי לעבודה. זו הייתה משימה לא קלה, ואני בטוחה שכל אמא תזדהה איתי כשאני אומר שזה לא קל לראות את הילד שלך מופקד בידי אדם זר ולהאמין שהוא יכיר את הילד שלך כמו שאת מכירה ויתן לו חום ואהבה כמו שאת נותנת לילד שלך.
אחרי סיבוב במספר לא מועט של גנים ומשפחתונים נפלה לידי המלצה שהיום אני יודעת שהיא הרבה יותר מסתם מתנה.
עם כל האהבה שלי להורים שלי ולהורים של איציק, אני יכולה באמת ובתמים לאמר שבעלי המשפחתון של יואב הם סבתא וסבא שלישיים.
נדיר לפגוש אנשים כאלו בחיינו. זוג מדהים ואוהב שלוקח תחת חסותו כל משפחה כאילו הם הילדים והנכדים שלו.
כל כך הרבה אהבה, תמיכה ועזרה בלי גבולות.
היום אני יודעת שרק בזכותם אני יכולה ללכת לעבודה ולחזור בשעות שאני חוזרת ולהרגיש שלמה שיואב בידיים טובות, ידיים שאוהבות ומפנקות אותו בלי סוף.

אז כאות הוקרה קטנה...החלטתי להכין לבעלת המשפחתון נרתיק קטן עם מוטיב אהוב עליה - ציפורים.
ובכרטיס - פרפרים.