תוויות

יום שבת, 29 באוגוסט 2009

מיני אלבום לדרך...

כפי שהבטחתי, עידכון קטן לפני הודו...
לקראת הטיול, החלטתי להכין לי מיני אלבום קטן לדרך. בתקווה שהפעם הטיול יתועד מהתחלה ועד הסוף באלבום.
שלא כמו הטיול שעשינו לפני שנתיים שעדיין מחכה לעלות על דפי אלבום. מזל שלפחות טיול זה זכה בבלוג משלו.

ולאלו שחשבו שצחקתי בפוסט הקודם על ה "בקטנה".... ממש לא! אם זה היה תלוי בנו, ולא היינו תלויים במשבר הכלכלי שפקד את העולם, אני מאמינה שהיינו מרשים לעצמנו לעזוב שוב לתקופה ארוכה.

התמונות שתראו בפוסט זה, אינם המיני אלבום אותו הכנתי לעצמי. זהו גירסא נוספת שלו והיא נועדה לחברה יקרה, יעל.
מיני אלבום זו הוכן מכל הלב לבחורה מקסימה שכבשה את ליבי.
אומנם היא טסה רק לעשרה ימים, אבל עם יום ההולדת שקרב ובא (מחר, לכל מי שמעוניין לאחל לה מזל טוב) החלטתי שגם לה מגיע מיני אלבום אחד.
היא אומנם צחקה כשראתה את המילים Big adventure על הכריכה, אבל נראה לי שהיא מאוד אהבה.

מיני האלבום הוכן מאפס, הן הכריכה והן כל אלמנט בו.
כל העיצובים פרט לכריכה עוצבו עלידי בפוטושופ. עם הזמן, ממש נוצרה לי ספרייה גדושה בכל טוב, הכל לטיולים. ממש מיני קיט לדרך.
כל שצריך זה עט, מהדק, דבק ומספריים וזהו אפשר לצאת לדרך ולתעד כל רגע.
הכל עוצב באנגלית, מה לעשות שזו שפה בה הכל נשמע יותר טוב.
תחשבו מה נשמע יותר יפה "Are we there yet?" או "נו, הגענו כבר....?"

ככה נראה האלבום רגע לפני שנמסר ליעל


הכנת הכריכה, הצריכה גם קצת מכונת תפירה.
חיכיתי להזדמנות שאני אכין אפליקציה הפוכה. ממש אהבתי את אופן ההכנה.







בפנים, הכנתי כיסים תפורים שיכילו חלק מהאלמנטים שהוכנו עבור האלבום.



התחלתי להכין גם שקפים מחולקים, כך שיהיה ממש קל להשחיל תמונה או דף מדוגם.
לצערי התעייפתי אחרי אחד... זה מה שקורא כשמנסים למשוך מעבר ל- 2:00 לפנות בוקר.
למזלי, יעל סלחה לי, אבל מבטיחה שכשאני אחזור להכין עוד כמה.



בין לבין הוכנו מעטפות עם הדפסים שונים - הן תמונות והן טקטס.



וכמובן דפים לכתיבה.



ושקפים מגוונים, הכל במוטיב של טיולים













בין המעטפות והשקפים, מיקמתי Cardstock שונים - חלק ממוחזרים וחלק לבנים.

ולסיום, הוכנה מעטפה גדושה באלמנטים קישוטיים, וטקסטים.









ושלא יחסר מקום לכתיבה.



מאוד נהניתי להכין את הקיט. ואני בטוחה שעוד יותר נהנה לכתוב בו בטיול.
זה נסיון ראשון שלי לקחת משהו כזה לטיול ואני חייבת להודות שאני די מתרגשת מכל הרעיון.
אני מאמינה שאם אני אתעד את הטיול בדרך, החוויות והסיפורים באמת ישמרו ויתועדו כשהן טריות ומוחשיות.
אני מקווה שאני אוכל לשתף אתכם בתהליך היצירה לאורך הטיול.
עד כאן מישראל, הפוסט הבא יהיה מהודו.

חג שמח ושנה טובה לכולם.
וליעל, המון מזל טוב יקרתי.