אני מאוהבת....

המפגש הראשון שלי עם מכשיר ה - silhouette שלי היה ב - 2009! וואו, מי היה מאמין שהזמן ככה טס...
מאז היו לנו חוויות רבות ביחד, אך רובן הסתכמו בנייר ונסיון בודד עם בד.
השנה החלטתי סוף סוף להעיז ולנסות דברים קצת חדשים ולנצל את הייעוד האמיתי של המכשיר - חיתוך מדבקות וניל.
מדבקות כבר רכשתי מאוגוסט , אבל איכשהו עד היום דחיתי את השימוש בהן בגלל 1001 סיבות.
לא יודעת ממה חששתי ולמה היו לי כל כך הרבה תירוצים? כי מהרגע ובו סוף סוף העזתי, לא הבנתי איך לא עשיתי את זה לפני כן...

הפרוייקט הראשון שנבחר מבין כל הרעיונות המיועדים למכונה היה שלטים לשערי הכניסה לבית.
ודווקא פרוייקט זה לא נעשה מאוסף הונילים שרכשתי, את הפרוייקט הזה אני מקדישה לחברתי היקרה יעל שכרגע בוודאי מגחכת בחצי חיוך מהתלהבותי ממשהו שהיא חווה כל יום בעבודה.

את השלטים תכננתי ב - Illustrator וחתכתי במכונה.
האמת, בפרוייקט הזה גם בדקתי לראשונה את התוכנה שמגיעה עם המכשיר (רציתי לבדוק מהם ההגדרות המדוייקות לכיוונון המכונה עבור וניל) ואני חייבת לציין שהיא לא פחות טובה מה - Illustrator.

פורים שמח

המון המון זמן חלף מאז הפעם האחרונה שהייתי פה....ועל כך עמכם הסליחה.
יש לי סיבה טובה, מבטיחה :-)

לפני כחודש, סוף סוף עברנו לביתנו החדש.
זו הייתה משימה לא קלה, שלעיתים הייתה נראית כמעט בלתי אפשרית, אבל בסוף הכל הסתיים לטובה.
קניית קרקע ובנייה עצמית היא הרפתקאה לא קטנה, אך למזלנו זכינו במתנה נפלאה והיא ההורים שלנו.
אני לא יודעת אם היינו במצב בו אנחנו נמצאים ללא עזרת ההורים שלנו. ובמיוחד בזכות אדם אחד אותו אני לומדת להכיר כל יום מחדש ובכל יום נדהמת מרמת הנתינה שלו, הרי הוא חמי היקר.
בזכותו, אנחנו גרים היום בבית שכולו מעשה ידינו (או יותר נכון שלו...) מבחירת הקרקע ועד המסמר האחרון בקירות.
למדנו הרבה מתהליך הבנייה הזה וטיפים ועצות יש לי בלי סוף... אבל אני לא בטוחה שזה משהו שמעניין את כל הקוראים בבלוג, אז אני אשאיר את זה פתוח ואם יהיו שאלות אני אשמח לענות.

ועכשיו, כשסוף סוף התאקלמנו בבית וכל אחד קיבל את הפינה שלו אני לאט לאט חוזרת לשגרה.
רשימת ה"שאיפות" שלי די ארוכה, ורעיונות חדשים צצים לי בכל שעה ביממה, אך אני מנסה לקחת את הזמן ב - easy ולהנות מהעשייה.


ובתור סיפתח ובהקשר לחגים, יש לי תחפושת להציג...
הכל מתחיל מהעולם המופלא שנקרא Pinterert, שם גיליתי אוצר נפלא של רעיונות לתחפושות.
הבחירה לא הייתה פשוטה, אך בסוף הוחלט על פינגווין.
מקור התחפושת לקוח מכאן.
כמובן שניסיתי להפוך את היצירה הזו ליצירה קבוצתית...מבחינתי תמיד עדיף לעבוד בצוותא.
אז שידכתי לי חברה למשימה ועל הדרך הצעתי לאחותי שאכין גם לאחיין הקטן שלי.
מפה לשם...יצא שהכנתי 3 תחפושות (עם עזרה לא קטנה מהחברה).
איציק הצהיר שחדר העבודה נראה כמו Sweatshop.