גן עדן לבישול ואפייה

ביום שלישי שעבר הוזמנתי לאירוע קרניבורים (אירוע לבלוגרים) במרכז המדהים - לגעת באוכל.
אני לא יודעת מה אתכם, אבל לי יש חולשה בפני חנויות שכאלו.
למזלי, גם אנחנו, אנשי הצפון, התברכנו עם השנים בחנויות מקצועיות, אך בעבר זכור לי נסיעות מיוחדות למרכז במיוחד לביקור ולימוד במרכזים שכאלו.
ואם תשאלו אותי, אני עדיין מעדיפה לסוע למרכז עבור סדנא.


את "לגעת באוכל" ברעננה ,הכרתי כבר בשנת 2006, כשהשתתפתי בסדנאת זילוף של ווילטון.
זה היה מפלט שבועי מהטילים שנפלו עלנו בצפון.
זה היה די משעשע. הגעתי באחד המפגשים והתנצלתי שלא הכנתי שיעורי בית בתואנה שאנחנו תחת מלחמה, ורוב אנשי המרכז לא ממש ידעו על מה אני מדברת.... ולחשוב שאנחנו גרים במדינה כזו קטנה....


הביקור האחרון שלי בלגעת באוכל, היה הפעם במרכז הגדול שלהם בראשון לציון.
מי היה מאמין שקיים מקום כזה. לרגע חשבתי שאני באמריקה.
הכל מהכל.... כלים, תבניות, סכינים, תבלינים, גבינות, תערובות של קטניות ודגנים,טחינה תוצרת מקומית, ומי היה מאמין שגם בשר תמצאו במקום כזה, ולא סתם בשר!
אם להתוודות, הזמינו אותי למקום במיוחד כדי להתרשם מהקצבייה.
אני אומנם לא זו שעושה קניות בבית, אז אני לא ממש מתכוונת להשוות, אבל אני זאת שתמיד מטלפנים אליה הביתה באמצע הקניות, אחרי שהנתח המאוד ספציפי שרציתי פשוט לא נמצא ב-3 סופרים!
מקרה שכזה לא נראה לי שיקרה אם תבואו לעשות קניות בקצביייה של לגעת באוכל.
כל נתח שרק תרצו נמצא שם, בצורה כה אסטתית ועם הסברים ויחס חם.
את הקצבייה מנהל אדוארד איסחקוב, קצב מיומן בעל ותק של 20 שנה.
אדוארד קיבל אותנו בחום, עם ידע עשיר בכל עולם הבשר.
הוא הציג בפנינו נתחים שלמים שעוברים יישון בקצבייה והסביר כיצד כל נתח מטופל עד שהוא מגיע לצרכן.
הידע שלו מדהים, וזו פשוט חוויה להגיע לקצב שמבין ומוכן לחלוק ידע ואפילו מתכונים.
לצערי, בשבילנו, אנשי הצפון, זה קצת לא ראלי לקנות בשר בקצבייה זו, אך למי שזה נגיש וזמין, אני ממליצה בחום, אפילו אם רק בשביל חוויה חד פעמית.
וזה עוד לפני שדיברתי על הבשר המדהים שזכיתי לטעום.
אפילו איציק נהנה ממשלוח אישי הישר מהקצבייה.
אין ספק שזה קיבל ציון גבוהה במדדים שלנו.

אחרי הביקור המקיף בקצבייה, הוזמנו לכיתת הסדנאות של לגעת באוכל כדי לקבל סדנא טעימה ביותר מהשף עדי שוורץ.
תוך מספר דקות של הסבר קל, 20 איש התפזרו לעמדות העבודה.
זה החזיר אותי אחורה לקורס הבישול שלי, אויי הגעגועים......
אחרי שעה של עבודה וריחות רבים זכינו לארוחה מעשה ידינו ולהלן התפריט:

 

כל מנה הייתה חלומית, במיוחד טורו הפילה, בכל ביס היה אפשר להרגיש את הבשר האיכותי.

והכי כיף היה יום למחרת כשחזרתי הבייתה ופינקתי את איציק עם סטייק אנטריקוט משובח היישר מלגעת באוכל.

גם על המחבת האנטריקוט יצא מדהים.

וכל זה מספרת לכם מישהי שממש לא מחשיבה את עצמה קריניבורית אמיתית.

אך, כנראה כשהבשר איכותי, אין מישהו שהוא לא קרניבור :-)

ואם אתם תוהים איפה יואב היה בכל הסיפור הזה.....

אז זה הזמן להודות לאחותי וגיסי היקרים, שבלעדיהם לא הייתי זוכה לערב מפנק שכזה.

אני אוהבת אתכם מכל הלב.

ולכנרת, תודה רבה על ההזמנה, ומקווה שיום יבוא ויגיעו כמה אירועים גם לצפון הרחוק....