תוויות

יום ראשון, 24 במאי 2009

מארז לתינוק

חברתי לעולם היצירה, שולי (חלקכם מכירים אותה בכינוי "חיפושלולי), ילדה לפני שבועיים בן זכר. ילד שני למשפחה.

כמובן הכנתי שי קטן לתינוק או לאמא, תלוי איך אתם מסתכלים על זה.

ומאחר וכולנו עוסקים ביצירה, לא העלתי בדעתי להביא משהו שהוא לא מעשה ידי.


בדיעבד, אני יכולה לסכם את זה כמתנה שעבדתי עליה הכי הרבה זמן מחשבתי ועשייתי.

וכל זה נובע מזה שאין לי הרבה דברים שממש מתאימים לבנים (וגם קצת קיבעון מחשבתי, קיראו בהמשך...).


כל כך רציתי להכין משהו מעולם התפירה, אבל תארתי לעצמי שוורוד לא ממש יהלום את התינוק הרך.

נראה לי שנסיעה לנחלת בנימין היא בלתי נמנעת....


בסוף החלטתי להכין מיני אלבום. אבל רציתי משהו מיוחד שעדיין לא הכנתי.


אם שמתם לב, יש לי בעיה למחזר דברים שכבר עשיתי. כל פעם זה חייב להיות תהליך יצירתי אחר וחדש, ואני חושבת שמכאן נובע כל הקושי בכל תחילת תהליך, אבל אני חושבת שזה חלק מהאתגר.


גם כאן היו לי הרבה דילמות לגבי אופי האלבום. צבעים, פורמט, חותמות וכדומה.

בסופו של דבר, כבשו אותי דמויות שהורדתי בעבר מהאתר של המגזין Creating keepsake.

אומנם הם נתנו תמונה אחת של הדמויות, אבל עם קצת תושיה וידע בסיסי בפוטושופ, אפשר להפוך תמונה אחת לבערך 30 שונות. וזה מה שעשיתי.

הרעיון של האלבום לא מקורי, אני בטוחה שיש כאלו עשרות בסטימצקי, אבל בשבילי זה היה משהו חדש, כי לעולם לא ממש נחשפתי לעולם התינוקות מגוף ראשון, עדיין!


הכנתי אלבום, שבסופו של דבר נועד להיות מתנה לתינוק (כשיגדל וידע לקרוא).

כל האלבום הוא בלשון יחיד, כאילו התינוק מספר את סיפור חייו.

יש באלבום כ- 4 חלקים ראשיים: היכרות עם התינוק והלידה, מעקב גדילה של 12 חודשים, כל ההתחלות ויום הולדת שנה.

כמובן שנידבתי עוד כמה רעיונות לאמא וסיפקתי כמה דפים ללא טקטס כדי שהיא תוכל לכתוב מה שהיא בוחרת.


דפי האלבום תוכננו באופן מלא בפוטושופ והודפסו על קאנסון, מה שנתן לכל התוצר מראה מאוד מקצועי, כאילו יצא מבית דפוס. הייתי מאוד מרוצה מהתוצאה הסופית.


את הכריכה עטפתי בבדים - חלק קדמי עם לבד ופנימי בד משובץ ירוק (מהולנד).


אני אעבור לתמונות ואמשיך להסביר על תהליך היצירה.


כל המתנה נארזה בקופסא אותה הכנתי.

ממדי הקופסא - 9X5 Inch, לא מידות סטנדרטיות לדפים של 30X30 cm.

השתמשתי בגליון של קאנסון כדי להגיע למידות הנ"ל.

הסקיצה וההכנה של הקופסא מאוד פשוטים, שימו לב להדרכה בלינק הבא.



לסגירה הרמטית של הקופסא, הכנתי פס שעוטף אותה.

הניירות הם מחבילה ישנה שקניתי בעבר. אם אני לא טועה זו חבילת summer או spring של DCWV.

החבילה עצמה די מאכזבת, אבל הצלחתי להוציא משם כמה דפים שימושיים לתינוקות.




הטקסט הינו מ - RubOn




כבר מגיעים לפנים הקופסא...




והרי לפניכם מיני האלבום.

תכירו את הדמויות המככבות באלבום.

נכון שהן מקסימות? ושילוב הצבעים, אני ממש אוהבת.


הבדים נתפרו זה לזה כשיש ביניהם צ'יפבורד די עבה. כל פעם אני מופתעת מחדש, איך המכונה הזקנה שלי עוברת על כל מיני חומרים לא שיגרתיים.

לאחר שתפרתי את גבולות האלבום, גזרתי עם מספרי זיגזג.


וכמובן לפני שהכל הוצמד, דאגתי לחתוך מלבן כדי שיווצר חלון.


הEyelets (או gormmets, כמו שגיליתי לאחרונה) הם סיפור בפני עצמו וחוויה די משעשעת.

אני הייתי די מקובעת במחשבה שאני רוצה Eyeletes גדולים במיוחד (7/16 inch).

לאחר שמצאתי באחת חנויות הסידקית את הסוג הזה, הבאתי את זה הבייתה, לאכזבתי גיליתי שה - Big crop a dile שלי לא יכול עליהם :(.

עדיין לא ויתרתי והייתי בטוחה שאני הולכת להשתמתש בהם.

חיפוש באינטרנט ל - Eyelet setter לא הניב לי תוצאות כל כך מעודדות באיזור המזרח התיכון.

לבסוף החלטתי שאין מנוס, ואני אלך לאחת מחנויות הסידקית שיקבעו לי אותם.

אחרי סיבוב בכמה גיליתי שזה לא הולך להיות כל כך פשוט...(ככה זה כשגרים בפריפרייה, אני בטוחה שבתל אביב לא הייתי נתקלת בבעיה כזו).

אחת החנויות הציעה לי ללכת לחנות של תיקון וילונות.

ואכן הייתי בטוחה שמכאן תגיע הישועה. אבל, לצערי היו לו רק Eyelets מזעזעים בצבעי ברונזה.

לדעבוני הייתי חייבת לחזור לאותה סידקית בה קניתי במקור את ה - Eyelet הראשון.

לא ממש רציתי לחזור לשם. אני מאמינה שהקרייתים ביניכם מכירים את "פולי" ממוצקין, זו לא ממש חוויה להיכנס לחנות שלה.

זו אישה זקנה, קצת יום שלא מוותרת וחייבת לדעת למה קונים אצלה כל כפתור.

כל פעם שאני נכנסת אליה לחנות היא דורשת לדעת מה יש לי לעשות עם מה שקניתי, לכו תסבירו לה שאני מדביקה ניירות ותופרת פיסות בד....

והשוס של כל הסיפור, זה שהיא טענה שבשום פנים ואופן לא קניתי את זה אצלה.

אחרי הרבה שיכנועים היא התרצתה והוציאה לי עוד 5. כמובן שהיא לא הייתה מוכנה לקבעה אותם, כשהיא ראתה למה זה נועד.

אז אחרי ששילמתי על כל אחד שקל שלם! הייתם מאמינים! עזבתי את החנות וחזרתי לאיש הווילונות.

גם הוא עשה לי קטע לא קטן. אומנם הוא קיבע את זה יפה מאוד, אבל אז הוא זרק לי מחיר שאני מעדיפה לא לצתת, שלא יגידו בסוף שאני פריאירית או משהו כזה. אין מה לעשות כשמקובעים במחשבה, שום דבר לא יעצור אותנו.

לאחר שהוא עשק אותי, החלטתי שאני הולכת לעמוד ברחוב עם ה - Crop שלי ולחורר לכל מיש רק רוצה תמורת תשלום סימלי.


בקשה לקהל הקוראים - אם מישהו יודע היכן אפשר לקנות Gormmet setter ל - Gormmet בקוטר 7/16'' , אשמח לדעת.




הצצה לפנים האלבום:




אמרתי לכם שכל דף יהיו דמויות אחרות




והנה חלפה לה שנה.

השארתי מקום לתמונה.




גב האלבום.

הדמויות והטקסט על הבד הועברו ע"י דף מסוג Iron it, ממש התאהבתי במוצר הזה.




המארז פתוח,




ולחלק השני של המתנה - קניתי שלישיית בגדי גוף בשילב והחתמתי אותם עם חותמות של Hero Arts.




הדיו שהשתמשתי הוא Versa craft & Versa Megic (ניתן לרכוש אצל מיקי מקובר).

חותמות הינשופים גם נרכשו אצל מיקי.




ושוב מבט נוסף על כל המארז.







תודה לכל אלו ששרדו עד כאן.

לכל מי שמעוניין בקבצי מיני האלבום אותם עיצבתי, מוזמן לשלוח אלי מייל ל - navit.alalouf@gmail.com.


שבוע טוב לכולם

הידעתם מזה דבקנות?

אתמול בערב ראינו סרט חדש , New in town (גם בקולנוע בישראל)
אני לא אצא בהצהרות על גדולתו של הסרט, אבל היה שם דבר משעשע שגרם לי לחיוך לאורך כל הסרט.

הסרט מדבר על בחורה שהגיעה לעיירה קרירה ו"נידחת" בצפון אמריקה במטרה לייעל את אחד ממפעלי החברה בה היא עובדת. את העיר, בוודאי רובכם מכירים מברנדון וברנדה מבוורלי הילס, הלא היא מיניסוטה.
בסרט רואים איך בחורה מהעיר הגדולה, ולא סתם עיר, עיר ממש חמה, מיאמי, מגיעה לעיר קפואה המנותקת מכל אלמנט של מודרניזציה.

ותנחשו מה היה הסטארוטיפ שנתנו לבנות העיירה. הן דבקניות!
ותשאלו מה זה? אלו בנות שעוסקות עם scarapbooking, הייתם מאמינים לתרגום בעיברית?-:#@
מעניין איך תרגמו את זה בקולנוע?!
זה היה כל כך משעשע לראות אותם מסביב לשולחן יושבות ומכינות אלבומים ואפילו כרטיסים לואלנטיין.




בסוף הסרט, איציק יצא בהצהרה שנראה לו שאלו הן הטיפוסים שעוסקים בתחום הזה באמריקה.

יום חמישי, 21 במאי 2009

הגשמת חלום ומשהו מתוק לחג

כזכור לותיקי הבלוג, לפני כחודשיים סיימתי קורס בישול מקצועי בבית ספר לעל השולחן.
ולמי שלא ממש זוכר, אני ממליצה בחום לשטוף את העיניים עם תמונות מעוררות תיאבון.
אזהרה - לא ממולץ לרעבים!

במהלך הקורס, ציוותו אותנו לקבוצות של שלושה עד ארבעה אנשים.
אני זכיתי, בשתי בנות זוגות נפלאות איתן ביליתי את כל שיעורי הבישול.
הדינמיקה הקבוצתית הייתה נפלאה וגם הבישולים שלנו היו לא רעים :).

אחת השותפות שלי הייתה מבחינתי מודל לחיקוי מבחינת מישהי שהולכה עד הסוף עם האהבות שלו.
הבחורה עזבה את עבודה הקודמת והקימה לה עסק קטן ומצליח של קונדטוריה ביתית.
וזה לא נגמר בהגשמת חלום אחד, לא ולא...
עידית הינה, אומנית בתחום האומנות המופשטת.
יצירתה "רגשות בשכבות" אקריל על קנבס 140* 120 הוצגה בתערוכת "imagination" שהתקיימה בבנק הפועלים. העבודה הוערכה על ידי אוצרת התערוכה – לי-מור כהן – בסכום של $3,000!!! הייתם מאמינים!
ונמכרה כתרומה לועד למלחמה באידס.

עידית, משלבת טכניקות שונות וחומרים שונים בעבודותיה, וצובעת כל דבר נייח..
מספרים שבעלה ערב אחד ביקש מילדיה ,שישתדלו לא לשבת במקום אחד יותר מחמש דקות, "כי אמא צובעת כל דבר נייח..."
בין הדברים: קירות, קנבסים, מראות , כלים, בדים ועוד.

עבודותיה מהוות כלי ביטוי לרגש, דבר שהופך אותן ליחודיות.

עידית משלבת היטב בין האומנות בטעמים לבין האומנות ככלל, הן ביצירתה הקולינרית והן בכלי ההגשה המעוטרים על ידה, ומלווים את המנות והקינוחים פרי עשייתה.

עכשיו תשאלו מה טוב בעיתוי זה כדי לספר לכם על חברתי?
ראשית, בימים אלו ממש הופק עלון חדש המפרסם את העסק שלה. שימו לב!







ועכשיו כששבועות בפתח וכולנו רוצים מטעמים מתוקים ומשובחים בארוחת החג, חשבתי לנכון להכיר בפניכם קונדטורית מוכשרת במינה וזה בה עם תעודות
.

שימו לב לקורות חיים העשיר:

בוגרת בתחומי הבישול והקונדיטוריה של בית הספר "עושים בישול" – אחד מבתי הספר המובילים בתחום הקולינריה בארץ.
התמחות בתחום הקונדיטוריה ב- Avantage Patisserie

Aix en provance, “Decouverte de la cuisine provencale – המטבח המקומי, פרובנס, צרפת.

Italian Language and Culture – תוכנית שכוללת את המטבח המקומי ואומנות, פירנצה, איטליה.

לימודים והשתלמויות מקצועיות אצל שפים וקונדיטורים מהמובילים בארץ:
אורן גירון – (שף קונדיטור ומנהל "עושים בישול"),
אלרן גולדשטיין (שף קונדיטור "מילוס", מונטריאול, "בנג'מין סיגל", ת"א "אתנחתא", ת"א ועוד),
רות אוליבר (שף קונדיטור, כותבת ב"על השולחן"),
משה שגב (שף, "מסעדת שגב", הרצליה),
בני סיידא (וכל טייטל מיותר),
רפי אהרונוביץ' ("ידע בשרים" ת"א),
חגי לרנר ("ג'ויה", "קרן", ו"תפוח הזהב", יועץ קולינארי למסעדות ובתי קפה), ניצה בן שלום ("בוקצ'יו", ת"א),
רמה ("המטבח של רמה", נטף)
אבי שרקל ("בליני", ת"א)

אנקדוטות קולינריות מחייה:
את ספר הבישול הראשון "בישול – זה משחק ילדים" / גליה רבינוביץ, קיבלה בגיל 8 ומאז החלה לאפות ולבשל בעצמה.

בהיותה בכיתה ח' הופיעה בטלויזיה בתוכנית לילדים של דודו אלהרר ולימדה להכין לביבות (בזמנים שרק הערוץ הראשון היה קיים, והתוכנית שודרה בשחור לבן)

בחופשת הקיץ כיתה יא' ויב' היתה אחראית מטבח במחנות הקיץ של הצופים "שבט מצדה", באותם ימים כל שניתן היה רשימת חומרי גלם, המלצת כמויות, וכל השאר נשאר בידיה, בשני מחנות אלו השבט זכה במקום ראשון – מטבח.

בביתה כ-50 ספרי בישול ועוד מאות מתכונים שאספה מילדותה בשפות שונות:
עברית, ערבית, צרפתית ואיטלקית.

תושבת מודיעין משנת 2000 (ירושלמית לשעבר), נשואה ואמא לשלושה.

לכל המעוניינים בהזמנות לחג ובכלל מוזמנים ליצור קשר עם עידית "המאפים והמתוקים" 054-4601061


יום חמישי, 14 במאי 2009

הסברים, עידכונים והצצה קלה - חלק 2

אחרי שהראתי כיצד ניתן להגיב לבלוג ולהישאר מעודכנים, אני רוצה להראות לכם כיצד ליעל את כל מנגנון העידכונים.
בהמשך לטרילוגית ה - Google Reader, אני רוצה לשים דגש הפעם על ה"קהילה" שנוצרת ברגע שאנחנו משתפים את העידכונים שלנו.
ולסיום, אני רוצה להראות לכם איך אפשר להשליט קצת סדר בכל בלגן העידכונים.

נתחיל -

לאלו שראו את הסרטונים בהקשר של Google reader (אצלי בבלוג), בוודאי יודעים שניתן לשתף כתבות שעניינו אותנו.
פעולת השיתוף נעשית ע"י לחיצה על המילה share בתחתית הפוסט.
בפעולה זו, שיתפתם את כל ה"חברים" שלכם בעולם ה - google reader וכן כל מי שצופה בערוץ השיתוף שלכם.
יש צורה נוספת לשתף, באמצעות הערה, לחיצה על share with a note.
חשוב לי לציין, שיש לבחור אחת מבין האופציות! אחרת, אתם מציפים את החברים שלכם ב - 2 עותקים מכל רשומה.



לאחר שלחצתם על share with a note, יפתח חלון קטן בו ניתן להכניס הערה כלשהי.
הבהרה - זה לא קשור בשום צורה להשארת תגובות בבלוגים.
מנגנון זה נועד לתקשר עם החברים שלכם ול"הסביר" להם למה שיתפתם את הרשומה.



ברגע שסיימתם להקליד את ההערה ליחצו על Post Item לסיום התהליך.
ברגע זה סיימתם לשתף עם הערה.



כשחברים שלכם ב - Google reader יראו את השיתוף שלכם, הם יראו בתחלית הפוסט שאתם שיתפתם את הרשומה עם ההערה.
בשלב זה ניתן להמשיך את התקשורת בין הצדדים, ולהוסף תגובה בתחתית הפוסט.



לחצו על add comment והקלידו את התגובה שלכם.



כדי לסנן את התצוגה רק לאיזור בו יש תגובות בין החברים בחרו מהרשימה בצד שמאל, בתחילת רשימת החברים שלכם, את comment view.

לניהול החברים שלכם, לחצו על sharing settings בסוף משבצת החברים שלכם.


זה יוביל אתכם לחלון בו תוכלו לראות 2 תצוגות: האחת, מציגה את החברים שאתה משתף להם, והשנייה את החברים שמשתפים איתך.



במידה ואתם רוצים לעדכן את רשימת החברים שלכם, יש לכם אפשרות לעדכן את קבוצת ה - Friends ב - Gmail או להזמין חברים ע"י הקלדת המייל שלהם.

לכל מי שמעוניין הערוץ שאני משתפת הוא תחת המייל navit.alalouf@gmail.com





כמה מילים על אירגון ושינוי תצורה:

כשאתם עוברים על פוסטים, יש אפשרות לשנות את התצורה ממורחבת Expanded למצומצמת List.
לפעמים זה עוזר כשאתם לא רוצים לחכות לטעינת כל הפוסטים ואתם בחיפוש אחרי משהו ספציפי/ תאריך ספציפי.
(כמובן שלחיפוש יעיל, תמיד כדאי להתשמתש ב - search. ניתן לעשות אותו על מנוי מסויים או על כל המנויים).




לניהול וארגון המנויים שלכם, לחצו על Manage subscription בתחתית המשבצת של הבלוגים.



לינק זה יביא אותכם לאיזור המחולק לנושאים לפי לשוניות שונות.
כאן אתם יכולים לארגן את הבלוגים שלכם לפי נושאים בספריות ובכך לצמצם את הרשימה הארוכה שנוצרת לכם בצד שמאל. זה גם עוזר למצוא בלוג ספציפי, במידה ואנחנו מקטלגים אותו לנושא מסויים ע"י שיוך לספרייה כשלהיא.



לשיוך לספרייה, יש ללחוץ על ה - combo box בצד ימין לכל בלוגץ ניתן לבחור ספרייה קיימת או להוסיף לספרייה חדשה (אופציה זו נמצאת בסוף הרשימה).



פעולות נוספות שאתם יכולים לעשות בחלון זה - שינוי שם של הבלוג (כפי שהוא מופיע לכם ב - reader),ביטול מנוי ע"י לחיצה על פח הזבל.

ב- Tab הבא, Folders and Tags, אתם יכולים לארגן את הספריות שיש לכם וכן את התגים שאתם מוסיפים לרשומות שעניינו אתכם (ואם אתם לא עושים את זה, חיזרו מהר ל- Reader והתחיל!!!).
דרך Tab זה אתם יכולים להחליט איזה מהספריות אתם רוצים לשתף עם כל העולם וכן למחוק אותם במקרה ולא חפצה בהן נפשכם.



עד כאן, על רגל אחת עוד פרק בעולם ה - google reader.
וכפי שחברתי יעל אמרה לי, "google צריכים לשלם לך תמלוגים.." וזה ציטוט מה - chat. ובאמת שאין לי שום קשר ל - Google.

והצצה אחרונה, למשהו לא קשור בכלל, אבל אני ממש לא יכולה להתאפק.
אני כרגע מכינה מתנה לחברה, אני שמה לכם הצצה לחלק ממש קטן מכל היצירה שאני ממש מתרגשת בגללה.




עד כאן להיום, שיהיה לכולם סופשבוע נעים.
ואל תשכחו להציץ בבלוג של הפוטושופ, מחר יעלו הסרטונים של הדף שעיצבתי.

רשומות נוספות שיכולות לעניין אתכם:
Google reader
מעקב אחרי תגובות בבלוגים של Google


הסברים, עידכונים והצצה קלה

בזמן האחרון אני בקשר עם די הרבה בנות דרך מיילים ואפילו טלפונים בכל מה שקשור לפוטושופ ו - Google Reader.
ראשית, חבל לי ששאלות אלו לא עולות לעיני כל הקוראים, כי אני בטוחה ששאלות אלו יכולות לעניין עוד אנשים רבים.
את נושא הפוטושופ אני אשאיר לבלוג השני, למרות שממש בא לי להציג לכם מה ממש עכשיו מנסה לעלות לאוויר.
שימו לב לדף הבא, נכון שיצא מקסים :), והכל כמובן בזכות דוגמן הבית שלי.



ולגבי כל מה שקשור לבלוג זה...
אני רוצה להציג בפניכם כיצד מבצעים מספר פעולות, שלטעמי מאוד יעילות, ב - blogger (כל הבלוגים של gmail) והן ב - google reader , המשך לטרילוגיה.

נתחיל מהבלוגים.
כפי שבוודאי רובכם יודעים, ניתן להגיב על פוסטים שמפורסמים בבלוגים.
לכל סוג של בלוג, יש את הממשק שלו. אפילו בבלוגים שנמצאים תחת אותו שרת, ניתן לראות ממשקים מעט שונים, אך העיקרון הוא אותו עיקרון.
בוחרים זהות כלשהי, אם אמיתית או בדויה, מגיבים ושולחים את התגובה לאוויר.

עד כאן אני בטוחה שלא חידשתי כלום. אז למה בכל זאת אני מתעכבת על נושא זה?

בבלוגים של google, מסוג blogger, כמו בלוג זה, יש אפשרות לקבל עידכונים ספציפיים עבור תגובות של פוסט מסויים.

למה זה טוב?

כפי שכותבי הבלוגים אוהבים לקבל תגובות על הפוסטים שלהם, אני מאמינה שגם אתם תרצו לקבל עידכון כאשר מישהו עונה או מגיב על אותו פוסט שעניין אתכם.
אז זו עוד דרך להתעדכן, בלי באמת להשקיע הרבה מאמץ. וגם לפה מתחבר ה - google reader.
הפעם אני לא מעלה סרטון, יש 3 סרטונים ממתינים לעלייה בבלוג השני, ובקצב הזה לא נראה לי שאני אפרסם משהו היום. אז אני עוברת לפורמט של תמונות בודדות.

כיצד נשארים מעודכנים ב- Blogger?


בסוף כל פוסט תוכלו למצוא קישור לתגובות.
בתמונה למטה, אתם רואים שיש 28 תגובות. ממש בהתחלה זה מתחיל מ - 0.
כדי להיכנס לאיזור התגובות, יש ללחוץ על המילים X תגובות. (לא המעטפה שאתם רואים ליד! המעטפה נועדה כדי לשלוח פוסט זה לרשימת תפוצה כלשהי).



אחרי שתלחצו על המילים X תגובות , תגיעו לאיזור התגובות.
כל בעל בלוג, מעצב לו קצת אחרת את האיזור הזה. ייתכן ויפתח חלון ובו יהיו רק תגובות. במקרה שלי, כל התגובות מוצגות מיד אחרי הרשומה שבחרתם.



כדי להוסיף תגובה יש לגלול עד התגובה האחרונה, ולפניכם יהיה איזור בו יש להכניס את התגובה שלכם.



לפני שתכניסו את התגובה יש לבחור את הזהות שלכם.
הזהות יכולה להיות חשבון של Google במידה ויש לכם gmail/picasa/google reader (הכל זה אותו חשבון).



אתם יכולים גם לבחור שם/כתובת אתר, ולמלא שם ואתר כלשהו.



או לאלו שלא רוצים להזדהות , יכולים לבחור את האופציה של אנונימי.
אין פסול בבחירת פרופיל זה, אך נחמד שרושמים בגוף התגובה את השם (במידה ואנחנו, כותבי הבלוגים, מכירים אתכם).



בסיום כתיבת ההערה, יש לללחוץ על פרסם הערה.
בשלב זה, יש בלוגים שיבקשו ממכם לאמת טקטס. מנגנון זה נועד כדי למנוע ממנועים אוטומטיים להכניס זבל. במקרה זה, תקלידו בזהירות את התווים שאתם רואים ופרסמו את ההערה/תגובה.
בבלוג שלי אין את המנגנון הזה.

אם ברצונכם לקבל עידכונים עבור בלוגים מסוג blogger עליכם, עבור כל פוסט שמעניין אותכם (זה לא כללי כמו רישום לבלוג), ללחוץ על הלינק שנמצא בתחתית "הצטרף כמנוי ל - תגובות לפרסום".
לינק זה יפתח לכם חלון RSS אליו אתם יכולים להירשם בכל אחת מהשיטות המועדפות עליכם.



בחרו מהרשימה את הערוץ המועדף אליכם.
לאלו שאהבו את ה- Google reader , אפשר גם פה להוסיף את זה כמנוי.



חשוב לציין, שאתם לא חייבים להגיב כדי להירשם כמנויים לתגובות.
אם יש לכם פוסט שמסקרן אתכם הדו שיח שהולך להתקיים עליו, אתם יכולים להרשם אליו ב - RSS ומרגע זה אתם תמיד תהיו מעודכנים.

עכשיו אני שמה לב שהפוסט יוצא ממש ארוך, ויכול להיות שקצת מייגע, אז אני אפסיק פה, ואמשיך בפוסט נוסף.

פוסטים רלוונטיים:
Google Reader

יום שלישי, 5 במאי 2009

בא לכם לטפס למקום לא נודע?...

בשבוע האחרון חוויתי תהליך יצירה די שונה ומרגש (יצירתית כמובן).
עוד לפני הנסיעה להולנד, נחשפתי לעולם חדש (לפחות בשבילי) של Mixed Media.


זה התחיל מהאתר של Donna danway ועבר ל - Dina ומשם לעוד עשרות בלוגים (שימו לב לשיתופים שאני עושה ב - Google reader).


במשך שבועות, רק בהיתי בתמונות בלי יותר מדי לקרוא מה עשו ואיך עשו, ורק ניסיתי לקבל השראה.

בהתחלה זה היה בגדר, "אין סיכוי שאני אצליח להביא את עצמי לעשות דברים כאלו".

זה לא בגלל שזה קשה או משהו כזה, פשוט זה משהו אחר לגמרי.

אין יותר קווים ישרים ונקיים, הכל חופשי והכל מותר ופשלות מותר...אז הנסיעה להולנד, נתנה לי את הפוש שהייתי צריכה.


אומנם לא למדנו שם הרבה טכניקות, אבל הלך הרוח הובהר ופתח לי את התיאבון היצירתי.

אחרי שחזרתי מהולנד והבנתי שיש הרבה מה ללמוד מהאינטרנט לפני שאני ארוץ שוב לחו"ל ללמוד, החלטתי להוריד את סרטון הלימוד של דונה בנושא של שכבות.

בסרטון היא מלמדת כיצד היא יוצרת שכבות שמתמזגות ביחד וכל זה תוך עבודה עם צבעים אקרילים ומעט אמבלישמנטס.


הניסיון הראשון שלי די נכשל, עקב חוסר סבלנות. פשוט לא יכולתי לחכות שהצבעים יתייבשו ופשוט יצרתי בלאגן אחד גדול, זה די ייאש אותי ומיד פרשתי לראות איזה סדרה.


אחרי כשלון זה החלטתי לחכות ליעל כדי שיהיה מישהו שישליט סדר ויחזיק אותי חזק.

אכן, הייתה לנו שבת מאוד פרודקטיבית ויצירתית. אחרי השבת, נשאתי עם 4 צ'יפבורדים מוכנים לתמונות ועוד כמה הפתעות.


מרגע זה כבר לא הייתה לי בעיה להמשיך בלי שוטר... זה זרם בצורה נפלאה ואפילו אם השעה הייתה כבר חצות הייתי חייבת למשוך עוד משיכה במכחול.

אז אחרי כמה לילות, כמעט לבנים סיימתי את מיני האלבום ועכשיו אני שמחה להראות לכם אותו.


ברור לי שלא כולם יתחברו לסגנון.

כמו שאמרתי, זה די עירבוב של הכל ביחד.

בו נאמר, שאם הייתי צריכה להכין אלבום מתנה, זה לא הסגנון שהייתי בוחרת.


מיני האלבום מוקדש לאחד מתוך 12 הטרקים שעשינו בטיול מסביב לעולם.

כבר שנתיים (מאז שחזרנו) אני חולמת להכין אלבום אחד גדול שירכז את כל הסיפור. וכמו שאתם שמים לב זה לא ממש הצליח לי, אז החלטתי ללכת בקטן.והתחלתי עם הטרקים.


לכל טרק אני אקדיש מיני אלבום ולבסוף אני אאסוף את כל התמונות מהטיול עצמו. יש לי כבר המון תכנונים ואני רק מחכה שיהיו לי עוד שעות ביממה.

אז האלבום הנוכחי מתעד טרק שעשינו בצ'ילה , ה - Puyellaye . כל מי שמעוניין לקרוא את הסיפור של הטרק ולראות תמונות נוספות (ובצבע) מוזמן להציץ בלוג של הטיול שלנו.


ועכשיו אחרי שדיברתי כל כך הרבה אני אראה לכם תמונות, והרבה.... (כל התמונות מכל הזוויות נמצאות בפיקסא, יש קישור בתחתית הפוסט).


האלבום ברובו מבוסס על חומר דמוי צ'יפבורד עבה אך לא יותר מדי (גג 4מ"מ עובי).
קניתי גליון שלם במכלול בפחות מ - 10 ש"ח.
האלבום בממדים של 9X4 אינץ'.


באלבום ניתן לראות שילוב של לבד, בדים, magic mesh, צבעים אקרילים, ג'סו, ניירות ממילון, ניטים, שקפים, rubons, ועוד כל מיני קישוטים קטנים.





מכונת התפירה עבדה באלבום זה במרץ, ואפילו תפרה בקלות על הצ'יבורד.



אומנם זה לא מיני אלבום בדים, אבל הייתי חייבת לשלב גם פה תמונות על בד.
את התמונות העברתי לבד ע"י שימוש ב - iron-on sheet (ייבוא מהולנד).
בדף למטה, אתם רואים שילוב של:
- תמונה מודפסת על cardstock לקבלת טקסטורה וכדי שלא יהרסו ממגע ידי אדם (כל התמונות הודפסו שחור לבן כדי לא להתשתלט על הצבעים באלבום)
- תמונת על בד
- לבד
- בדים
- צבע אקרילי
- תפרים מהמכונה
וכמובן בין לבין יש את הצ'יפבורד שנותן תמיכה.


עוד תמונה על בד.





חלק מהתמונות הדפסתי על שקף (תמונות אלו בלבד הודפסו בציבעוני כדי לתת עוד twist למראה הכללי).
בגב התמונה בשקף מרחתי צבע אקרילי כדי שהיא תבלוט.
כדי לא לגרום לתמונה לרדת מהשקף, ראשית הדבקתי שקף נוסך מהצד השני ואז מרחתי צבע. אחרת, אתם מקבלים טכניקה להעברת תמונה עם צבעי אקריל.




נכון רואים שאני סובלת.... אלו התמונות שאיציק הכי אהב לקחת בטיול...


rubons, צבע אקרילי, חותמות













לראשונה השתמשתי בשריק למדפסת שקניתי אצל נתנאלה.
יש לי נטייה לקרוא את ההוראות לאחר מעשה. בדיעבד הייתי צריכה להוריד את הבהירות של התמונה, כי לאחר שרינק הצבעים מתכהים. נו מילא, בכל זאת אהבתי את התוצאה.




עוד חותמות של מילים...




ונכון שהיה צריך עוד קצת בד...


ולסיום,


לינק לאלבום המלא, ליחצו על התמונה למטה


מה דעתכם על המיני אלבום?