פרידה מתוקה

שנה חלפה לה והילד גדל לו בעוד שנה...

שנה מדהימה בה הילד זכה להמון אהבה, פינוק, חינוך ותשומת לב שאין כמותה ע"י צוות מטפלות מדהים.

 

 

 ורגע לפני שנפרדים ואומרים תודה מהולה בדמעה...הייתי חייבת להמתיק את הפרידה.

לצורך כך, גייסתי את 2 התחביבים העיקריים שלי בחודשים האחרונים - אפייה ועיצוב דיגיטלי.

באפייה, החלטתי ללכת על העוגיות הסקסיות ביותר (לטעמי) שלפני קורס הקונדטוריה בכלל לא חלמתי להכין אותם...(בעיקר, כי באופן לא ברור ושגוי כמובן, חשבתי שהן לא מי יודע מה...) הלוא הן עוגיות המאקרון.

 



 

פינגר פטיסרי מודרני

אני בשוונג של אפייה...אז מראש אני מבקשת סליחה מכל הקוראים שמשתוקקים לקצת יצירה אחרת...זה יגיע, מבטיחה. ליואב יש אוטוטו יום הולדת וזו הולכת להיות הפקה כוללת של יצירה מכל הסוגים.

אז אמרנו אפייה....אפייה זה מונח יותר של סבתות/אמהות...

היום אני מדברת על פטיסירי, ולא סתם פטיסירי...פינגר פטיסירי...הכל קטן ארוז לדרך...וכמובן שטעים בטירוף.

וכשאני אומרת טעים תאמינו לי שזה בדוק...דאגתי לטעום מהכל...

רגע אחרי שזה היה מוכן..

ואחר כך אחרי לילה מנוחה במקרר...

ואם נשאר אז...עוד טעימה...

מזל שאני כבר ב"משקל כבוד" ואפשר להפריז משקילה אחת ;-)

והפעם החלטתי, לפני שאני מספרת לכם חוויות מהסדנא, להכין את כל המתכונים בתנאי מטבח ביתי אחרי הפנמה של כל המתכונים ועמידה על התוצאה הסופית כשאין לי אלוף ישראל שמשקיף, בודק ומתקן.

עוד אני יכולה להעיד, שרוב המתכונים עברו מבחן טעימה אצל קבוצה לא קטנה של טועמים וכולם הביעו התלהבות רבה.

נכון, שתמיד יש את אנשי השוקולד לעומת אנשי העוגה "היבשה" או ה"פירותית"...אבל עם זאת, הצלחתי לקבל מכולם מחמאות גורפות על כל הקינוחים המגוונים.

אז ממש לפני שמתחילים...קצת רקע...

הסדנא הזו התקיימה במסגרת הסדנאות של מנטקה בהדרכתו המופלאה של אלון גולדמן אלוף ישראל בקונדטוריה.

את אלון יצא לכם להכיר בפוסטים קודמים שלי , בסדנה ייחודית לקראת שבועות ובשבוע של סדנאת אומן עם ג'וליאן אלברז.

אין לי הרבה מילים בשביל לתאר את אלון פרט למילה אלוף! לא סתם זכה הבחור בתואר הזה, ואני בטוחה שהוא יזכה גם בתואר העולמי.

עך אף, התנאים-לא-תנאים בהם התקיימה הסדנא, אלון הפגין תושיה רבה ולאורך כל הסדנא תמיד היה אופטימי עם חיוך על הפנים. 

לסדנא זו הגעתי הפעם על תקן צלמת. סוף סוף, 2 תחביבים עיקריים שלי חובקים יחדיו, ובצורה מוצלחת.

הסדנא התקיימה בבית הספר פודסטפס בתל אביב. 

שימו לב! יש מתכונים בהמשך באדיבותו הרבה של אלון גולדמן.

Pots de riz au lait - ריזוטו וניל, קרמל פטל אדום, קרמבל שומשום

תודו שאם הייתי מציעה לכם פודינג אורז או הייתם קוראים על זה בספר כלשהו לא הייתם קופצים על המציאה...
אז תאמינו לי, זה שווה את המאמץ והקלוריות!
זו ממש לא הדייסה הטיפוסית שהייתם חושבים לתת לילד הקטן בבית.

ג'וליאן אלברז בארץ ישראל

אני לא יודעת מאיפה להתחיל ואיך לסכם את השבוע המדהים שחוויתי עם אלוף העולם בפטיסירי, הלוא הוא Julien Alvarez.

לפני שאתחיל ואספר אני חייבת להתחיל במספר מילות תודה לבית הספר "עושים בישול" שבלעדיו לא הייתי זוכה לחוויה המדהימה הזו.

קורס קונדטוריה - בצק שמרים מתוק

יש אנשים של מוסים ויש אנשים של עוגות בחושות ויש אנשים שאוהבים בצקים!
אנחנו בית של אנשי בצקים.

אם הייתי יכולה לאכול כל היום עוגות שמרים, לחם ובצק עלים הייתי הבן-אדם הכי מאושר בייקום (נו טוב...אולי אני קצת מגזימה...).
אבל באמת, אם יש תחום שבגללו אני תמיד מרגישה צורך ללמוד ולנסות זה בגלל השמרים ובעיקר השמרים המתוקים.
אחת העוגות האולטמטיביות בשביל איציק זו עוגת קראנץ עם ממרח רוזמרי.
תאמינו לי שהכנתי עוגה זו עשרות פעמים. ובכל פעם נתתי צ'אנס למתכון אחר בתקווה שסוף סוף תצא עוגה שהיחס בין הבצק למלית יהיה מאוזן, עוגה שהבצק עסיסי ורך גם יום - יומיים ואפילו שלושה אחרי אפייה. עוגה שתראה יפה לפני ואחרי אפייה. בקיצור, עוגה ברמה של קונדטוריה אבל עם טעם ביתי.
ולראשונה! מזה...אני לא יכולה ממש לספור...מצאתי את המתכון, את הטכניקה וזה מצליח ומוכיח את עצמו.

מסיבת רווקות של נטלי - תשובות לשאלות והורדות חינם

רגע לפני שאני מסיימת ומסכמת את החתונה המדהימה של אחותי הקטנה החלטתי לעצור רגע ולהתפנות לשאלות של הקוראים פה.
במהלך היצירה השתלבו להם מספר תחומים בהם אני עוסקת, ואני חייבת לציין שזה הכל בגדר של תחביב! ולא יותר מזה....
עיצוב דיגטלי,
קונדטוריה וקצת בישול...
צילום,
עיצוב בנייר (Scrapbooking)

כל תחום הוא עולם ומלואו ויש רבות להרחיב ולספר על כל אחד ואחד מהם.
אני תמיד לומדת ומחפשת מקורות למידה חדשים ומגוונים.

אם אתחיל בסדר כרונולוגי המתאר את  העשייה שלי לקראת האירועים השונים שהובילו לחתונה...אתחיל בצילום.

בהשראת הטרנד האמריקאי של שליחת  Save the Date לקראת האירוע החלטנו, אני, אחותי ובעלה הטרי (דאז...החבר שלה), לצאת לסשיין צילומים.

גבינות...קצת אחרת- גרסאת אלוף ישראל

מה קורה כשמפגישים אלוף ישראל עם גבינה? מבטיחה לכם שתענוג כזה בפה לא חוויתם מימיכם.
מי מכם שמע על קונדטורית מאזרין?
לצפוניים שביניכם אני יכולה עוד לסלוח אבל לאלו מכם שבמרכז...חובה! ומיד!
מעולם לא הייתי חובבת קונדטוריות... זה לא שאני עם האף בשמיים..פשוט תמיד העדפתי עוגה בייתית על משהו קנוי אפילו אם זה גורמה.
אך ברגע שגיליתי את מאזרין, גיליתי עולם חדש.
מזל שזה ממש מתחת לבית הספר...כל יום שישי אני מתחילה את הבוקר עם ביקור בקונדיטוריה בחיפושים אחרי מאפה או סנדוויץ שווה. זה תמיד קשה לבחור...
וכשזה ממש שווה אני דואגת לקחת את הביס האחרון שנותר ...וחוקרת איך העוגה נעשתה... יש לי שותפה קבועה לבלשות ולשגעון ...(איזה מזל שהכרנו מרים...) ואם יש צורך לתגבור מקצועי שפית הילה או שף אורן תמיד נמצאים שם לעזרה.

אז אחרי שהכרתי את ה"סחורה" נותר רק להכיר את המוח והידיים מאחורי כל העשייה (אלון גולדמן). ולשמחתי, גיליתי בחור צעיר מקסים ומוכשר עם מלא סבלנות, רצון ללמד ולרגע לא מתקמצן לגלות סוד או שניים מקצועיים.
ולצידו, אלי שגם הוא התגלה כבחור מקסים. בהתחלה קצת ביישן, אך לבסוף התגלה כבחור לבבי עם מלא ידע ורצון לשתף.

אז קבלו המלצה! אם תראו סדנא שהיא לא סתם סדנא אלא סדנאת אומן! אתם חייבים את זה לעצמכם לפחות פעם אחת!
אומנם נדרש קצת רקע מקדים ...לא התעכבנו על הכנת בצק פריך או קרם פטיסייר...אבל עם קצת ראש פתוח ועירנות כל אחד ואחת מכם יכולים להנות.

כמות המתכונים שהספקנו ללמוד הייתה מדהימה.
אני בטוחה שאם הייתם רואים את מספר השלבים בכל מתכון הייתם מיד נבהלים אבל תאמינו לי שזה לא כזה נורא. אם פורטים כל שלב מגלים שזה לא כזה נורא (ואני כותבת את זה אחרי שכבר 60% מהמתכונים הכנתי לחג הקרב ובא...). נדרש הרבה סדר וארגון, קריאה והבנה טובה של המתכון והקפדה על השלבים.

קבלו המלצת הקונדיטור...בלנדר מוט, מצרך חובה ולהיט באפייה.
אני גיליתי שהוא משפר מרקמים בצורה נפלאה ומציל מתכונים כושלים (כמו קרם ברולה שספג קצת רתיחה).
אל תמהרו לקנות בלנדר איכותי ויקר ביותר. מספיק אחד זול ותחליפו כל פעם שמתקלקל (המלצה שלי ושל אלון).

חג גבינות תעשה לך

לקראת החג החלטתי לקדם קצת את הפוסטים מקורס הקונדטוריה ולכתוב על שיעור הגבינה שהיה לנו.
זה יהיה פוסט בשני חלקים, פוסט ראשון יהיה מקורס הקונדטוריה על טהרת עוגות הגבינה הקלאסיות ואלו שקצת פחות קלאסיות..
ולקינוח פוסט מסדנאת אומן מאלפת שהשתתפתי בה בהדרכתו של האלוף אלון גולדמן מקונדטורית מזרין.

עוגת גבינה זה מסוג העוגות שכמעט כל אחת ואחד מאתנו התנסה והכין לפחות פעם אחת בחיים...אך תודו שכל אחד ואחד מכם תהה אך אצל "השכן" העוגה אף פעם לא קורסת ואין לה סדק בדיוק כמו הסדק הסורי אפריקאי...
והצבע...איך היא נשארת כל כך לבנה וצחורה?
אז האמת שלא צריך קורס קונדטוריה בשביל עוגת גבינה (למרות שזה לא מזיק...) אבל אין ספק שצריך להקפיד על כמה עקרונות שבזכותם תצא עוגה מושלמת. ייתכן וזה ישבור כמה מיתוסים...אבל זו האמת וזה עובד!

אם לכם יש כבר שיטה שעובדת ומוכחת, אין לי כוונה להפריח אותה. אבל תמיד טוב לשמוע עוד טיפ ולהחליט מה עדיף.

1. סוג הגבינה - רצוי להשתמש בגבינה לבנה בעלת אחוז מים נמוך (העדפה שלי ושל השף אורן גירון היא טוב טעם של טרה) או גבינה לבנה שסוננה מנוזליה למשך הלילה.
בעניין הסנון, קחו בחשבון שלאחר סינון משקל הגבינה קטן ב  30-50% כך שיש לקנות יותר גבינה ממה שרשום במתכון ובנוסף אחוזי השומן של הגבינה גדלים לאחר הסנון. (לשיקולכם, לטעמי לא שווה הטרחה).

2. הקצפת ביצים - לרוב מקציפים את הביצים שלמות לצורך מתן אווריריות ונפח. יש להקפיד להקציף הקצפה קלה מאוד עם וו גיטרה כמו קצף סבון. במידה ותהיה הקצפת יתר לא יהיה מה שיחזיק את האוויר שנחדיר והעוגה תקרוס.