עכשיו שהתמונות סופסוף מצאו את מקומם על המחשב שלי, אני יכולה לשתף אתכם בסיפורים מהולנד.
רגע לפני עלייה למטוס...
טסתי עם KLM. היה מבצע, 350$ לאמסטרדם, מחיר סביר.
כשאני הגעתי לאמסטרדם, יעל מיקי ותמי כבר היו שם.
כולנו לנו במלון single ברחוב single באמסטרדם. המלון, נמצא במיקום אידאלי. 5 דקות הליכה מתחנת הרכבת המרכזית (יציאת הרכבת מהשדה, כך שההגעה הייתה ממש קלה וזולה - 4.5 יורו).
תוך מספר דקות התמקמתי ויצאתי לעיר לכיוון כיכר דאם, לחפש את הבנות.
התחבורה השולטת בעיר היא הקרונית החשמלית ואופניים.
בכל כביש השאירו שביל צר למכוניות לעבור.
תמונות מהכיכר
לכל מי שהיה באמסטרדם, בוודאי מראה זה מוכר.
היונים שם, זו גרסא הולנדית לסרט של היצ'קוק. רק שבמקרה זה ליהקו את היונים במקום העורבים.
ואם במקרה, חשקה קיבתכם בצי'פס, המאכל הלאומי של הולנד, עיקבו אחרי היונים.
אחד מאנשי הבידור בכיכר...
מראה שיגרתי בהולנד. גם שקר וגשום, כולם רוכבים על אופניים.
והמצאה נחמדה, שלצערי לא זכתה לצילום, היא שידרוג האופניים להרכבה של לפחות 3 בני משפחה וסלים של קניות. הם חיברו לקידמת האופניים קרונית, כמו בגני ילדים.
לאט לאט, אני מגיעה לדבר על היצירה...
בהמלצתה של לימור, הגענו לחנות היחידה שנותרה באמסטרדם.
מסתבר, שהמשבר הכלכלי, פגע די קשות בחנויות היצירה בהולנד. כל החנויות שהיו ב - veghel (העיר בה התקיים הארוע) נסגרו, וכן גם באמסטרדם.
החנות אליה הגענו, לא מוגרת כחנות לצורכי scrap, אלא יותר חנות לצרכי חותמות. ניתן להשיג בחנות חותמות שעווה, כמו שפעם היו סוגרים מכתבים.
בין השאר, ניתן היה למצוא שם מגוון לא קטן של חותמות המוכרות לא בארץ. וחישוב זריז במחשבון, הביא אותנו למסקנה שהמחירים בארץ זולים יותר. על אף המסקנה אליה הגענו, בילינו זמן די ארוך בחנות. הרי לשם כך הגענו עד הלום.
בערב יצאנו למסעדה אינדונאזית, בעקבות המלצה של ה - Time out. מסתבר, שאוכל אינדונזי די מקובל בהולנד. אם אני לא טועה, אינדונזיה הייתה בשליטה של ההולנדים לפני זמן מה.
לאחר הביקור במסעדה, נראה לי שיש צורך לעדכן קצת את הספרון של ה - Time out. אומנם המנות היו גדולות כמו שהובטח, אבל די רחוק מלהקרא אוכל אינדונזי. מה גם, שלא נראה לי שמלצר ממש אהב אותנו...
יום חמישי (יום שני שלי בהולנד).
בבוקר, הכרתי לראשונה את קרן, בחורה נוספת שהגיעה מישראל.
היינו משלחת די רצינית. לחשוב, שממדינה כה קטנה כמו ישראל, הגיעו 5 בנות עד להולנד לכמה סדאות יצירה?!.....
קצת תמונות מהעיר
יצירה מאחת החנויות בעיר, חשבתי לשתף, כי הביצוע נראה לי די פשוט והתוצאה די נחמדה.
מי אמר שההולנדיות לא יפות?...וגבוהות...
התמונה לא ממחישה את המציאות, הבנות היו גבוהות באופן משמעותי ממני, הייתי צריכה לעמוד על קצה האצבעות כדי לצלם כמעט בגובה העיניים שלי.
מבט חטוף על שוק הפרחים -
נכון שאמרתי שיש פה הרבה אופניים?.....
ובחזרה ליצירה....
ערב לפני התחלת האירוע, אני ויעל פתחנו פינת יצירה במלון.
שנינו הכנו שי קטן כתודה לכל המורות שתוכננו ללמד אותנו.
יעל, הכישרונית הכינה עבודות מחימר.
הערב היה ממש כיפי, ונתן לנו טעימה קלה למה שמחכה לנו בסופשבוע.
זהו, היום הגיע, ואנחנו בדרכנו ל - veghel. שכרנו רכב ויצאנו לדרך.
אחת הדאגות הגדולות שלנו, עוד לפני שראינו את הרכב, הייתה כיצד נכניס את כל המזוודות.
הכל בפנים.
יצאנו לדרך....
בערב, אני אצלם את כל החומרים שקיבלנו ואת התוצרים שלי ואספר לכם בפירוט על כל סדנא.
הי נוית, מצאתי אותך ;)
השבמחקהתמונות מקסימות. אני מזכירה לך לגבי המכסה מ ebay!
אהבתי את השם של הבלוג!
להשתמע, נילי :)
איזה חוויה! חבל על הזמן!
השבמחקאני מאד אוהבת את הולנד, מקום כל כך יפה וידידותי! ולמה סיפור בהמשכים? ... קצת קשה לאנשים עם בעיה בדחיית סיפוקים כמוני...
השבמחק:-)
נילי, אני מזמינה לך את ה - wight balance ואתן לך את זה כשתגיעי לארץ.
השבמחקמצטערת לגבי הסיפור בהמשכים, אבל אם אני אכתוב את הכל במכה אחת, זה יהיה סיפור שלא נגמר לעולם וגם יקח לי כמה שעות טובות כדי להקליד הכל. אז כדי שבכל זאת אוכל לתת נגיעה מהכל אני לא מחכה עד שהכל יהיה מתועד. ואני גם רוצה להראות לכם תמונות נוספות מהסדנאות, דבר שמצריך צילומים נוספים בבית.
השבמחקאוי, איך אני מתגעגעת! אני מקווה שיצא לכן גם להסתובב בפחל, כי בעיניי היא הייתה ממש מתוקה. מחכה בקוצר רוח להמשך!!!
השבמחקחגית